השיבה מהודו

לאחר "מר מאני" עטור הפרסים והתהילה הבינלאומית פונה א.ב. יהושע לנתיב אינטימי אהבה מוזרה, לא אפשרית, של גבר צעיר לאישה.

המסע להודו תופס את חלקו הראשון של הרומאן, אך גלגוליו מחלחלים למלוא אורכו של הספר. בנג"י, רופא-מתמחה הנאבק על מקומו במחלקה הכירורגית, נקרא ללוות זוג הורים לזר ואשתו דורי להודו, להחזיר משם את בתם שחלתה בצהבת קשה.

בנג"י עומד נפעם מול עוצמת הזוגיות של הזוג לזר, השונה כל-כך מזו של הוריו, ונשאב לאהבה אבסורדית. המנוע של הרומאן הוא המסתורין המוליך שני יצורים נפרדים לקשור את עצמם זה לזה בשלשלת אחת, בחיבור המעניק חיוניוּת, הַמְרָאה, תחושת שיחרור אבל הוא גם קשר דהיינו שלשלת כובלת.

הספר תוהה אחר השיוּט מזהות לזהות, אחר עירוי-הדם הסימביוטי הזה, אשר משנה את האני כמו בהתאהבויות שזורמת פנימה בלתי ניתנת לשליטה. אבל אולי מונח המסתורין האמיתי של הספר דווקא במקום אחר, בקשר בין בנג"י למיכאלה, שהוא סיפור האהבה המוסתר של הספר. מיכאלה הנינוחה, הלא מתערבבת, המלווה ותומכת בסובלנות ואמפתיה, והסבורה שכל אדם אחראי לגורלו, מציעה דרך שאינה בדידות ואינה סימביוזה אלא קיום-יחד אגב אוטונומיה.