אוניות תרשיש

יוֹנָה רַץ בַּסִּמְטָאוֹת. הַסְּפִינָה כְּבָר עוֹגֶנֶת. הַמֵּזַח מִתְעוֹרֵר בִּמְהוּמָה.

אַתֶּם הַמִּתְקַבְּצִים שָׁם וּפוֹשְׁטִים יָד וְלֵב – הָנִיחוּ לוֹ. אַל תִּלְעֲגוּ.

הֵן אִם תִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֶת סֵפֶל תְּחִנַּתְכֶם, יָבוּז לָרַעַד הַמָּרוּד בְּקוֹלְכֶם.

סוּרוּ מִמֶּנּוּ. הוּא חַלָּשׁ וּמִתְנוֹעֵעַ. הָנִיחוּ לוֹ לִירוֹת עַצְמוֹ תַּרְשִׁישָׁה.

"שירתו המצוינת של אריאל זינדר מצליחה ליצור דיבור שירי רהוט וטבעי, טון דיבורי-מוזיקלי, שהקורא יכול לדבר אותו, מתוך שהוא שומע אותו. הדיבור השירי הזה מצליח להלך בין הארצי-הגופני לבין המסתורי-השקוף באופן מעורר השתאות. רבים משירים אלה מצליחים להעביר לקורא את חווית הגילוי, או אפילו ההתגלות, לא כדימוי מעובד ומסוכם, אלא כהתרחשות נרטיבית הנבנית בתוך השיר כמו לראשונה, כאילו תוך כדי הליכה וחיפוש, וכך מצליחים להפתיע את הקורא ולעורר את השתאותו בדיוק באופן שבו ראה המשורר דבר והשתאה."