בהכנסי עתה

חוה שפירא (1943-1878) היא סופרת ומסאית נעלמת. זאת למרות פרסומיה בעיתונים ובכתבי-עת רבים בתקופתה והופעת ספרה "קובץ ציורים" (1909), ולמרות – אולי בשל? – הזוויות הייחודיות של יצירתה ומחשבתה. בספר בהִכנסי עתה רואה אור לראשונה כינוס כתביה ומוצגת דמותה האנושית החריגה ורבת הסתירות של חוה שפירא, אשר מוסיפה נדבך חשוב למסורת הכתיבה בעברית, ולפריצתה.

בחלקו הראשון של הספר מובאים סיפוריה הקצרים המשרטטים בעדינות מושחזת, המזכירה את כתיבתה של קת'רין מנספילד, מצבים ודמויות ¬– אשה משכילה אשר איננה מוזמנת לרקוד בנשף שנערך לכבודה ("הבודדה"), תיאור אירוני של בחור המאוהב בייסורי האהבה ("משורר הצער"), ילדה שאינה נשאלת מהן ארבע הקושיות בליל-הסדר ("לילי פסח"), הסתאבותו של סופר שהפך למפורסם ("המפורסם") ועוד. בהמשך מובאים מאמרים על ספרות, ביניהם מאמרים מגדריים חלוציים ("דמות האשה בספרותנו" ו"הקוראה – איה?" מראשית שנות ה-30), דיון בביקורת הספרות עצמה ("על הביקורת שלנו"), סקירות של ספרות כללית ("פאולוס והיהודים"), מאמרי דיוקן מלאי חיות על י"ל פרץ, דוד פרישמן ואחרים, ומסות מרגשות על המצב היהודי בתקופתה ("רשימות מאוקראינה", "קללת הלשון" ועוד).

בחלקו השני של הספר מובא מבחר מיומנה של חוה שפירא ומחליפת המכתבים ארוכת השנים עם אהובה הנשוי לאחרת – המבקר והסופר ראובן בריינין. מבחר שיכול להיקרא בעצמו כרומן מרתק. אופן מחשבתה הפורה של חוה שפירא, כמו גם חייה הסוערים בתקופה של מלחמות העולם באירופה, יוצרים, דרך כתיבתה, תמונה מורכבת של אשה שהיא בה בעת תוססת ופורצת דרך וגיבורה טרגית של סיפור חייה. גירושיה ופרידתה מבנה, הסמכתה לד"ר בפילוסופיה, קשר האהבה המעורר והמאכזב כאחד עם בריינין, הינצלותה ממוות באוקראינה השסועה עם עליית הקומוניזם, מותה הלוט בערפל ערב גירוש יהודי פראג – כל אלו נרשמים באופנים שונים בידיה, ידי סופרת מוכשרת ומאופקת.

בהכנסי עתה מביא עמו משב רוח ממצולות, ומשלים, כפיסת פאזל שחסרה עד עתה, תנועה חיונית במרקם היצירה והמחשבה בעברית.