בין ניצול להצלה

זהו ספר ראשון מסוגו שבוחן את סיפורי הפיתוח וסיפורי הגנת הטבע בישראל, תוך שימוש בתיאוריה אקופמיניסטית שמשלבת שני תחומי דעת – אקולוגיה ופמיניזם ומגדר. החשיבה האקופמיניסטית מאפשרת ניתוח מורכב של סיפורים מורכבים ומציאות מורכבת – סיפור היחסים שלנו עם הארץ ונופיה ועם תושביה.

סיפור עמק החולה עובר בספר כחוט השני שכן מעשה ייבוש החולה וההצפה מחדש של חלקים מהשטח המיובש מהווים דוגמה לסיפור שאינו רק סיפורו של מפעל הנדסי שהצלחתו שנויה במחלוקת, אלא גם דוגמה ליחס לסביבה ולטבע שמושפע מגורמים תרבותיים ולאומיים, יחס שהולך ומשתנה ולובש פנים חדשות.

הספר בוחן את הסיפורים המיתיים של הייבוש והפרחת השממה מצד אחד, ושל הגנת הטבע מצד שני, תוך ניסיון להחיות סיפורים אלטרנטיביים שהושתקו והועלמו ורק קיומם אלו בצד אלו יכול לייצג את המציאות המגוונת ורבת הפנים ביחסנו לטבע ולסביבה.

כל עיסוק בקרקע ובאדמה הוא פוליטי. למרות זאת, השיח הסביבתי בישראל עובר בדרך כלל תהליך של דה־פוליטיזציה ונותר מעוקר מהרלוונטיות שלו לנושאים מגדריים, חברתיים, לאומיים ואתניים.

החשיבה האקופמיניסטית גורסת כי אי אפשר להפריד בין סוגיות סביבתיות וחברתיות. על ידי הצגת ההקשרים וחשיפת סיפורים מושתקים מציג הספר הסתכלות אחרת על העבר וההווה ומתוכם אפשרות לכיוונים חדשים בעתיד.