אחד מאיתנו מת
ג'יימס טיילור מאחר להלוויה ונאלץ לשבת בספסלים האחוריים של הכנסייה הקטנה. במהלך הטקס טיילור מבחין בגבר בכובע מצחייה, משקפי שמש וצעיף, שיושב שש שורות לפניו. בתחילה הוא חושב שזו טעות, אבל ככל שהוא מתבונן באיש ובשפת הגוף שלו, הוא הולך ומשתכנע שזהו רופוס רורק, חברו מימי בית הספר.
אבל איך זה ייתכן? הרי לפני שנתיים טיילור השתתף בהלווייתו של רופוס. הוא אפילו הספיד אותו פומבית!
בינתיים, במטה משטרת ברייטון, מגיעים אל רב־פקד בילוש רוי גרייס דיווחים על מיתות משונות. הוא מחליט לבדוק אם יש קשר בין מקרי המוות האלה, כולם תאונות לכאורה, והאם החוליה המקשרת ביניהם היא רופוס רורק.
בספר העשרים בסדרה הפופולרית, בכיכובו של רב־פקד גרייס, נמצא פטריות קטלניות, אקדחים מודפסים בתלת־מימד והרפתקאות בשחקים. רוי גרייס עתיד לגלות עד כמה מסוכן עלול להיות אדם מת.
ספר מרתק לחובבי מותחנים המחפשים סיפור עם עלילה מסועפת ומפתיעה, עם דמות חוקר מרכזית עוצמתית.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
*אחד מאיתנו מת - פיטר ג'יימס*
הוצאה: קוראים הוצאת ספרים
תאריך: מרץ 2025
מספר עמודים: 424
זמן קריאה שלי: 5 שעות
מתח ופעולה, תעלומה, בלשי, מותחן פשע, מותחן משטרתי
*תקציר שלי*
ג'יימס טיילור הגיע להלוויה של חבר וותיק (ברני) , ושם, כמה שורות לפניו הוא מזהה חבר וותיק נוסף (רופוס) , שלושתם היו חברים טובים פעם, רק שזה לא יכול להיות, הוא הרי הספיד אותו (רופוס) בהלוויה שנתיים קודם.
במקביל, הבלש רוי גרייס חוקר סדרה של מקרי מוות שמעלים חשד לרצח מוסווה כמוות טבעי, והחשוד העיקרי בכלל מת כבר שנתיים.
החקירה כמובן מסתעפת, הרוצח המת פועל בתחכום רב ורשימת הקורבנות גדלה, וג'יימס מכניס את עצמו לאזור הסכנה שהוא מנסה לאתר את חברו המת.
*חווית הקריאה*
סוף סוף ספר לינארי בו הזמן הולך קדימה (למעט כמה דפים), קל ופשוט להבין את התקדמות העלילה, ההתחלה היא מעט איטית, ולקח לי איזה חצי ספר עד שנתפסתי אליו ממש, אבל אז זה הפך לספר מתח. פה ושם נראה שיש צירופי מקרים שאני תוהה אם הם נולדו בגלל מחסום יצירתי או שאולי זה דווקא נאמן למציאות עצמה שכוללת אירועים כאלה.
*לסיכום* ספר בלשי מוצלח סה"כ, פה ושם גם מצליח להפתיע, קל לקריאה והבנה, רק קצת סבלנות אם אתם לא מתחברים מיד בהתחלה.
*האם אמשיך לספרים נוספים של הכותב?*
בוודאי.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
