ארוחת הערב
פאול לומן ואשתו קלייר נפגשים לארוחת ערב במסעדת יוקרה עם אחיו סרג' - פוליטיקאי בכיר שעומד לפני מערכת בחירות גורלית - ועם אשתו בבט. הם חייבים לדבר. הם יודעים על מה. בין דיון על סרטו האחרון של וודי אלן להסבריו המלומדים של המלצר הראשי על המנות חושף פאול פרטים מצמררים על המעשה הנורא שעשו בניהם המתבגרים, ולא פחות מזה, עליהם עצמם.
באיזו מידה אחראים ההורים למעשי ילדיהם? עד כמה ירחיקו לכת כדי להגן על עתיד משפחתם? ועל עתידם שלהם? הרמן קוך, איש טלוויזיה, פובליציסט וסופר הולנדי כתב רומן אמיץ ומטלטל שמערער כל הנחה מוקדמת של קוראיו ומתאר בישירות מצמררת את האלימות היצרית שמפעפעת מתחת למעטה הערכים של החברה המערבית.
ארוחת הערב הוכתר כספר השנה של 2009 בהולנד, שהה חודשים ארוכים בראש רשימות רבי המכר ונמכר שם ביותר מ-300 אלף עותקים.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הערב הזה היה אמור להיות שגרתי ונעים למדי. שני אחים ורעיותיהם הולכים למסעדה.
אבל הוא הכי רחוק מזה.
פאול לומן (המספר), האח הצעיר שהיה מעדיף את הפאב השכונתי הזול והמוכר לו, לרעייתו קלייר ובנם מישל עם צלעות החזיר הטעימות והבירה על פני המסעדה המפונפנת, כזו שמזמינים שולחן חודשים מראש ומשאירים סכום אסטרונומי שרבים לא יכולים להרשות. קיבינימט, רק התשר יכול להיות חמישים אירו. המסעדה לא נבחרה באקראי. אחיו הבכור סרג' הינו דמות מוכרת מאד בפוליטיקה ההולנדית ומגיע עם רעייתו בָּבֵּט למה שיהפוך את הסעודה היוקרתית לאירוע שונה לגמרי.
סרג' ובבט הינם הורים לריק, ואלרי ו-בּוֹ, ילד מאומץ מאפריקה.
המכשיר הסלולרי בכיסו של פאול מצלצל, לא הצליל המוכר. קודם היה בחדרו של בנו ובהיסח הדעת הכניס את המכשיר הדומה לשלו לכיסו. מה שיגלה בטלפון כשיצא מהמסעדה להפסקה קצרה והסקרנות תגבר ישנה הכל. הוא ייחשף לאמת קשה והסתרה. עולמו יעבור טלטלה רבתי.
המחבר לוקח את הקורא למסע יוצא דופן בין הערב המסעדה לעבר. לאט נחשפים רבדים עמוקים. מצבו הרפואי והנפשי של פאול שיכול לאבד שליטה ולהתפרץ באלימות. מדוע איבד את עבודתו כמורה להיסטוריה. ומעל הכל מה עוללו הבנים מישל וריק.
ודילמה קשה ומכרסמת- כמה ירחיקו הורים לכת להגן על בניהם. מה קודם- אחריותי כהורה ומעמדי מול אהבתי לבני ורצון לגונן בכל מחיר.
ובין המנות הפלצניות שמוגשות עם הצבעה מעצבנת בזרת, שיחה נבובה על סרטו החדש של וודי אלן ויופיה של סקרלט ג'והנסון, מנהל המסעדה שטוחן את המוח על אפריטיף הבית וחסה מסולסלת עם גבינה עולות סוגיות קשות ואמיתות מטרידות בין הארבעה.
המחבר אינו חוסך את שבט לשונו מהצביעות המערבית. בין אם אלה 'שקדי טלה שהושרו בשמן מסרדיניה ורוקט' שגודלן ביחס הפוך למחיר האבסורדי (לעזאזל, רוב הצלחת ריקה)....
מנהל המסעדה: 'זיתים יווניים דפוקים מפֶּלוֹפּוֹנסוס פקה-פקה- בולו-בולו...'
'זיתים דפוקים'? אמרתי.
'כן, דפוקים, במובן של...'
'אני יודע מה זה דפוקים' אמרתי בעוקצנות.
.. הנוהג המעצבן לעכב בכוונה את המנה העיקרית כדי שהסועדים ימשיכו ללגום יין שעולה פי שבעה ממחירו בחנות.
.. מנהלו האימבציל וחסר המעוף של בית הספר בו לומד בנו בן החמש עשרה המזמין אותו לשיחה לאחר עבודה שהגיש מישל
כולל התייחסות לענישה מחמירה לפושעים מסוכנים במיוחד. המנהל מוטרד מתוכן הדברים. בצדק או שלא, זה כבר שיפוט חברתי מוסרי וחוקי.
'היה שם ריח משונה...משהו שהזכיר יותר ריח של אשפה מופרדת- החלק שמגיע לפח של הפסולת האורגנית'. הריח, יש לציין, מגיע מהמנהל ('חתיכת האפס המסריחה מקומפוסט').
.. היחס לחסרי בית. רחמים בצד דחייה.
כתוב בפרקים לפי המנות- אפריטיף, מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח, דיז'סטיף (משקה אלכוהולי לסיום הארוחה) והתשר.
מתחברים לעלילה או לא, אין להכחיש את כשרונו של קוך המוביל את הקורא בכתיבה שנונה בלי שמץ תקינות פוליטית לטוויסטים והפתעות.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
