
בכל פעם שאני יוצאת לחופשה מישהו מת
אלינור דאש רוצה לבצע רצח.
רגע, זה לא כמו שזה נשמע.
את הספר הראשון שלה, אלינור כתבה בטעות. היא פשוט הניחה על הדף את כל מה שקרה לה ולקונור סמית באיטליה: ההתאהבות, הבנקים שנשדדו, ההסתבכות עם המאפיה. הספר היה רב מכר משוגע, רק שאז קונור התחיל לסחוט אותה.
עשר שנים ותשעה ספרים לאחר מכן, אלינור חוזרת לאיטליה, לסיור יחסי ציבור. היא מתכוונת לנצל את השלווה כדי להתרכז במשימה שלפניה: תכנון עלילת הספר הבא, זה שבו קונור ימצא את מותו. חבל שהיא לא קראה את התוכנייה: שלווה היא לא חלק מהתוכנית. לסיור מצטרפים גם קונור, אשתו לשעבר, האקס המיתולוגי של אלינור וארבעה סופרים נוספים. וזה אפילו לא החלק הכי גרוע. יש גם אוטובוס שלם של מעריצות. העניינים מתחילים להסתבך באמת כשמישהו מנסה להרוג את קונור. במציאות.
בכל פעם שאני יוצאת לחופשה, מישהו מת משלב בחוכמה מתח והומור. התוצאה היא קריאה סוחפת ומבדרת, שמערבת את הקוראים בפתרון התעלומה.
על המחברת
קתרין מאק הוא שם עט של מחברת רבי מכר אמריקאית, שספריה נמכרו במיליוני עותקים ותורגמו לשפות רבות.
ספר מרהיב שמשלב מתח ואירוניה, המציע חוויית קריאה סוחפת ומפתיעה לחובבי ספרות מותחנים.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הספר הזה הרג אותי מצחוק. ואני אהיה תמציתי פה הפעם.
עלילה: אלינור היא סופרת שצריכה לצאת לסיור מטופש כדי לקדם סדרת ספרי מתח שהיא כתבה על קונור סמית', שהוא במקרה גם האקס שלה. מתאספים חבורה של אנשים והם מנסים לקדם את הספרים של עצמם אלא שאז סדרת אירועים משונים מתרחשת ואלינור מתחילה לחשוד בכולם. או בעצם לא באמת לחשוד.
מה חשבתי עליו: בעצם קראתי שני ספרים בתוך ספר אחד. הספר הרגיל, והספר השני הוא בעצם הערות השוליים. כמה כאלה היו בספר, אתם שואלים? 236. כן, 236 הערות שוליים. וחלק גדול מהן לא היו קשורות למה שקורה בפועל.
האם הצלחתי לנחש את המהלך של האירועים? לא. אני גרוע בספרי מתח. אבל הייתה כאן שבירת הקיר הרביעי לא מעט פעמים, וזה גרם לי להרגיש כקורא מעורב אע"פ שלא באמת הייתי שם.
הדמויות כתובות נהדר אחת אחת. הייתי בהלם מהשם המלא של אחת מהן -שק. שם מלא: אבישק. מדהים.
הספר מתובל בהרבה מאוד הומור, מטא ספרות מתח (ובכלל), איזכורים לברידגרטון (נו, הסדרה ההיא עם ג'ונתן ביילי בנטפליקס), והעובדה שסצינת המיטה היחידה בספר כתובה בפייד טו בלאק יפה ובלי פרטים מלוכלכים.
כמו שכתבתי לתמר גור, אני שמח שקראתי אותו ואני עוד יותר שמח שתירגמו אותו כי הספר הזה הו כה מוצלח והו כה מצחיק ומצויין. וההערות השוליים בהחלט עשו לי את היום.
אזהרת מסע:
זה בכל זאת ספר מתח. אז גופות יהיו פה. אין תיאור גרפי. יש רמיזות מיניות שמערבות את הלשון. אולי היו בדיחות נוספות שקשורות למין שעפו מעל הראש שלי. בגידה. ואולי סצנת הקאה אחת, לא סגור על עצמי.....
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: