גברים רעים
כתר
סָאפִי היא אישה שקשה לפספס: יפהפייה, עשירה ומשכילה. ועוד משהו: היא הורגת גברים רעים. בסוד, כמובן. כמו שהיא אומרת, זה לא תחביב שממש מזמין פרסומים באינסטגרם, לא כמו אפייה, נגיד, אבל הוא מועיל הרבה יותר להיקף הירכיים. סאפי לא מתביישת בתחביב שלה. למה שהיא תתבייש במשהו שהוא לא רק כיפי אבל גם עוזר לעולם?
החיים של סאפי ממש טובים. יש רק בעיה אחת: היא מאוהבת. התאהבות טיפשית, מבולגנת ובלתי מוסברת שעלולה לסבך אותה בצרות צרורות. כי לג'ון, הגבר שהיא מאוהבת בו, יש תחביב משלו: לתפוס רוצחים סדרתיים.
לג'ון יש פודקאסט מצליח של פשע אמיתי, וגדודי מעריצות שנוהרות אחרי הסיפורים המצמררים שהוא חוקר והפשעים שהוא מצליח לפענח. אבל כשגופה מופיעה על סף ביתו, ג'ון הופך מחוקר לחשוד, וסאפי נאלצת לגייס את כל מה שהיא יודעת )ממקור ראשון( על רוצחים כדי לנסות לטהר את שמו של הגבר שהיא אוהבת, ובמקביל לשמור על התחביב שלה בסוד
סיפור מרגש וסוחף על אהבה, פשע והגבול הדק בין צדק לנקמה
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
מה: סאפי היא אישה צעירה שעברה דבר או שניים בחיים. או ליתר דיוק, היא הורגת גברים על פי הסטנדרטים שהיא הציבה לעצמה. כשהיא מתאהבת בחוקר פודקאסטים מסוקס – היא מחליטה להשיג אותו ויהי מה. הבעיה? לחוקר הפודקאסטים קצת נמאס מרציחות כי הוא מופלל ברצח. אז סאפי החמודה מחליטה לעזור לו.
מה אני חשבתי: קודם כול, מנקודת מבט פמיניסטי – אני יכול להגיד שאני די בסדר עם הגברים שנרצחו. הם היו מחורבנים מלכתחילה. האם היה צריך להרוג אותם כדי להכניס צדק כלשהו לעולם? לא. אבל זה דווקא מעניין – על הרציחות אני יכולתי לסלוח. על מה שהיא עשתה לכלבה הקטנה כדי להתקרב לג'ון אני פחות סולח. זו התעללות לכל דבר.
הספר הזה מוגדר כספר מתח לכל דבר, ובניגוד לספרי מתח קודמים שקראתי שבהם הסופרים בחרו להיכנס לסיפורי לילה טוב לא רלוונטיים לעלילה או לעלילות משנה מה זה לא רלוונטיים שגרמו לי בעיקר לגלגל עיניים ולחכות שנחזור כבר לעלילה שכן עניינה אותי – כאן סיפורי הרקע של שניהם דווקא כן שירתו את העלילה ועזרו להבין מי הם ומה הם. ונתנו להם איפיון.
החלק האחרון של הספר היה חפוז, לא מרגש, לא רלוונטי, והרגשתי שזה היה כזה למשוך אותי באף. ציפיתי למשחק חתול עכבר של סאפי וג'ון, ובמקום זה קיבלנו תשובה לאחת השאלות שדווקא לא שאלתי ולא היה לי אכפת. והסוף הוא האפי אנד.
ואז גיליתי שיש לזה ספר המשך. אוקיי. הוצאת כתר, אני מעוניין מאוד בספר ההמשך הזה ואני רוצה לדעת איך הסיפור הזה ממשיך.
מבחינה כתיבה – הסופרת בוחרת סגנון מעניין – חצי גוף ראש מנקודת מבטה של סאפי וחצי גוף שלישי שמתאר מנקודת מבט על. וזה דווקא משחק לטובת הספר הזה כי היה לי מתח לאורך כל הספר והתמקדנו בדברים החשובים ביותר של העלילה.
מילה טובה למתרגמת של הספר – דנה אלעזר הלוי – היו מילים שזכו לניקוד. בשבילי זה לא אומר שום דבר כי אני חירש, אז נעזרתי בצ'אט גפט החביב והוא הסביר לי מה הכוונה של המילה הזו. אז זה מאוד חשוב לנקד מילים ולהעביר את נקודת המבט של סאפי וגוף השלישי בצורה שיהיה ברור לקוראים מה קורה בעלילה. אז כל הכבוד על זה.
אל הספר הזה הגעתי אחרי קריאת סקירה של תמר בשנה שעברה, אז אני די שמח שזה סיקרן אותי מספיק כדי לשבת בבאקלוג שנה שלמה.
טריגרים: רציחות מפורשות, דם, התעללות בבעלי חיים, פדופיליה, ביתורי איברים, תיאור של סאפי של הגברים שעושים דברים דוחים אבל ללא פירוט גרפי מדי, פיחלוץ בעלי חיים.
וואמוס, ספר 2!
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
