
גיא וגלי, תעלומת החדשדוש
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
"אוּלַי אֵין בֶּאֱמֶת יֶלֶד כָּזֶה גַּיְא, וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ סְתָם עוֹבְדִים עַל כֻּלָּם."
"לָמָּה לָהֶם לְהַמְצִיא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יֶלֶד?" שָׁאֲלָה הִלָּה.
"לֹא יוֹדֵעַ," אָמַר דָּנִיאֵל.
"לְדַעְתִּי, גַּיְא דַּוְקָא כֵּן קַיָּם," אָמְרָה הִלָּה, "וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ כּוֹלְאִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת וְלֹא מַרְשִׁים לוֹ לָצֵאת..."
שְׁנֵי דְּבָרִים מַסְעִירִים אֶת גַּלִּי וְהַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ בְּסוֹף הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. הָרִאשׁוֹן — מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה שָׁם בַּבַּיִת שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ, הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ בַּקִּבּוּץ? וְהַשֵּׁנִי — הַאִם הַכִּתָּה שֶׁלָּהֶם תַּצְלִיחַ לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדָהּ בְּטוּרְנִיר הַכַּדּוּרֶגֶל הַמִּתְקָרֵב? כְּשֶׁגַּלִּי מְגַלָּה אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ, הִיא צְרִיכָה לְהַחְלִיט אִם לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים אוֹ לַחְשֹף אֶת סוֹדוֹ הַכּוֹאֵב בִּפְנֵי חַבְרֵי הַיַּלְדוּת שֶׁלָּהּ.
בְּמִי הִיא תִּבְחַר? וְאֵיךְ זֶה יַשְׁפִּיעַ עַל הַמִּשְׂחָק הַגּוֹרָלִי?
גַּיְא וְגַלִּי, תַּעֲלוּמַת הַחֲדַשְׁדּוּשׁ הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים גַּיְא וְגַלִּי.
נוֹפְיָה בַּר־נִיצָּן, אִמָּא לְאַרְבָּעָה (שְׁלוֹשָׁה בָּנִים וּבַת), מְגַדֶּלֶת כֶּלֶב, אוֹגֵר וְנָחָשׁ, וְעוֹרֶכֶת רָאשִׁית שֶׁל עִתּוֹן הַיְּלָדִים "אוֹתִיּוֹת וִילָדִים".
רוֹן לֵוִין, אִמָּא לְגַאיָה (שֶׁנּוֹלְדָה עִם הַדְּמוּיוֹת בְּ״גַיְא וְגַלִּי״), הִיא מְאַיֶּרֶת וְאָנִימָטוֹרִית.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
טריגרים – אין. מלבד אולי הצורך להסביר לילדים מה זה פרותזה – האיבר המלאכותי שמרכיב קטוע היד / רגל כדי להמשיך לחיות בצורה רגילה. וזה גם סודו של גיא. אז... חשפנו לכם ספוילר. סורי 😃
את הספר קיבלתי לסקירה, קיבלתי את הספר יחסית מהר, ועל כך תודותי להוצאה.
אז נתחיל מהסוף – האירוניה היא שנכה קורא ספר על נכה אחר. כאילו אלוהים רצה שאקבל ספר כזה דווקא.
על מה הספר – גלי היא ילדה שחיה בקיבוץ. שני דברים מעסיקים אותה ואת חבריה – העובדה שהגיע מישהו חדש לשכונה (המכונה, כמה לא מפתיע, החדשדוש), ומשחק כדורגל גורלי שגם מגיע באופן אירוני עוד יותר לנוכח הניצחון של ארגנטינה במונדיאל. גלי והחדשדוש מתחברים והסוד הגדול של החדשדוש (להלן גיא) הוא המרכז של עלילת הספר הזה. אם לא היה ברור - הסוד הוא שגיא נכה.
מה הנכה (כלומר, אני) חשב על הספר – נתחיל מדבר קטן ופעוט אבל מעצבן למדי. קיבלתי ספר שלא נסגר עד הסוף – כנראה טעות של בית הדפוס. התוצאה הוא שבסגירת הספר, השדרה של הספר נמעכה קצת בגלל שהדף לא הגיע עד הסוף. מהצד השני זה בסדר. זו חוויה קצת מעצבנת לאחוז בספר שלא נסגר היטב אבל בסדר.
מבחינת עלילתית, הספר פשוט מאוד. פה ושם תהיתי לעצמי (ולתמר...) אם ילד אמור להכיר מושגים כמו שדה מוקשים או אוכל חינם. אבל תמר אמרה שהילד שלה הסתדר. ואני מבוגר בכובע של.... מבוגר. זו ההסתכלות היחידה שלי על הספר הזה.
הדמויות – סימפטיות, נחמדות, וגם כשנדמה לרגע שדמות מסוימת היא רעה – זה לא נופל לשם. כן נפלנו לקלישאה של "הוא נכה. בואו נזלזל בו." וכן נפלנו לקלישאה של אפס נוכחות הורית מלבד אמו של גיא, אבל אני מניח שלילדים זה ממש לא משנה אם יש שם הורים או לא.
מסרים – פשוט מאוד. יש פה חברות אמיצה שנרקמת על בסיס סוד ובצורה מאוד אמינה. הזכיר לי לפעמים את נמרודרורוני. גם את ג'ינג'י – הם שניהם מבוססים על חבורת ילדים שנפגשים כדי לעשות משהו ביחד. יש פה אהבה גדולה לחיות (עיין ערך ויקטור, הנחש של גיא.) ויש פה דברים שילדים בהחלט יכולים להתחבר.
האיורים – פשוטים, חמודים, מקלילים קצת את האווירה.
הספר עצמו עם ניקוד וחבל על כך. ככבד שמיעה הייתי מעדיף לקרוא עם כתיב מלא כדי להבין שמסבה זה מסיבה או דברים אחרים. אבל שוב, אני לא קהל היעד של הספר הזה.
קליל, נחמד, ומעביר אחר צהריים קריר וזעוף. מספיק בשביל לתת לילדים שיהנו קצת. נסכם על 4 כוכבים לספר הזה.
נ.ב – כן. יש שם הארי פוטר. מה חשבתם, שתימלטו מאזכור של הארי פוטר?
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: