דיוויד ועוף החול

דיוויד ועוף החול - אדוארד אורמונדרויד

הוצאת כרמל, 2011

איור העטיפה - עפרה עמית

סקירה משותפת שלי ושל אופיר, אוטוטו בן 9.

אופיר:

על מה הספר?

על ילד שיש לו חבר שמלמד אותו דברים והוא עוף חול, ויש מדען שרוצה לחקור אותו והוא רוצה להרוג אותו בשביל זה.

מה אהבת בספר?

אהבתי בעיקר את זה שהמתח כל הזמן עולה, לקטע שזה נראה ממש מותח כאילו ממש אין יותר מה לספר ואז בבת אחת מתגלה איך פותרים את זה.

מה לא אהבת בספר?

לא אהבתי כל כך את הקטע שיש פאן שמנגן בחליל. פשוט לא אהבתי את הקטע הזה.

האם אתה תמליץ עליו לילדות ולילדים אחרים?

כמו שאמרתי מקודם המתח עולה ואז קופץ בחזרה ממש מהר אז נראה לי הייתי ממליץ לילדים שאוהבים את זה.



רעות:

זה ספר המוגדר כקלאסיקה לילדים. הוא נכתב ב-1957 והגיבור שלו הוא עוף חול הממנה את עצמו כאחראי על החינוך האמיתי של הילד דיוויד. החינוך הזה כולל היכרות עם גריפינים, גריפונים וגריפנים, עם מכשפה יהירה, מפלצת ים שומרת סוד, שדת מוות מפתיעה, שדון תעלולן, ופאן חביב.

הנבל האמיתי בסיפור אינו אחד מהיצורים האגדיים האלה, אלא דווקא מדען המעוניין לחקור את עוף החול. וכאן מתחיל האנכרוניזם בספר. כי הייתי צריכה להסביר לילד שלי, חובב המדע, שפעם מדענים לא רצו רק ללמוד ולתעד את הטבע, אלא הרחיקו לכת לכדי הרס והרג, לטובת המחקר שלהם.

האנכרוניזם הזה מבליח גם ביחס של עוף החול ליצורים הקסומים. הוא צועק, בועט ומכה בהם, לפעמים רק כדי שיתעוררו וידברו איתו. כך שהמפגש המופלא איתם גרם לי לא פעם לעקם את האף במקום להתפלא ולהתמוגג.

לעומת זאת אציין לחיוב את העטיפה היפיפייה שאיירה עפרה עמית, ואת המקוריות שבכל זאת מצאתי בספר ישן, כמו המפגש המפתיע עם שדת מוות שבחרה לשנות מקצוע למכשפה.

ההמלצה שלי על הספר היא דווקא לא למי שמגלים לראשונה את עולם הפנטזיה, אלא למי שבקיאים בו ורוצים לחזור חזרה לספרים ישנים, כדי להכיר את הסיפורים המוקדמים בז'אנר.