הגשר
אישה מחליטה בוקר אחד להיכנס לבריכה המשותפת בבניין מגוריה ולא יוצאת.
3 בנובמבר 1957. בשעה ש"ספוטניק 2" משוגרת לחלל כשעל סיפונה הכלבה הסובייטית לייקה, זוג מתחיל את שגרת יומו: וירג'יל בקט, סוכן ביטוח, לא בדיוק מאושר בעבודה שלו אבל הוא ממלא את תפקידו. קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כיום אמא ועקרת בית במשרה מלאה. ביום ראשון חם יחסית לעונה, היא מחליטה לא להתלוות למשפחתה לכנסייה ובמקום זאת שולפת את בגד הים האדום הישן שלה ונכנסת לבריכה הנטושה שבבניין המגורים שלהם בניוארק, דלאוור. ואז היא מסרבת לצאת.
הגשר זכה לשבחים רבים מאז צאתו לאור והוא מועמד לפרס הספר הלאומי האמריקאי. זהו סיפור מהודק וסוחף החודר תחת המעטה הנוצץ של נישואים אידיאליים לכאורה וחושף את האמיתות הלא מדוברות השוכנות במעמקים.
"מסעיר, יוצא מן הכלל... הקוראים לא יוכלו להניח אותו מהיד."
"האם נישואים יכולים לשרוד סודות וחטאים?... הדיוקן החד והמדויק שמשרטטת אנתוני, של חיים ממוצעים לכאורה באמצע המאה הקודמת, חושף את המורכבויות של אותם חיים על פני יום שמשי אחד."
"במעשה פעוט לכאורה של מרד נשי, ג'סיקה אנתוני מוליכה אותנו אל תוך חיי נישואים בטלטלה... סיפור מסחרר וכתוב לעילא שתוכלו לסיים בתוך שעות בודדות."
על המחברת
ג'סיקה אנתוני פרסמה עד היום שלושה ספרי פרוזה. היא היתה מועמדת ברשימה הסופית לפרס "ניו אינגלנד" לספרות וזכתה בפרס creative capital לספרות. היא מתגוררת בפורטלנד, מיין, ארצות הברית. הגשר הוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.
ספר עמוק וחודרני המציע מבט מרתק על חיי נישואים מורכבים ועל כוחה של אישה לשנות את מסלול חייה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הגשר – ג'סיקה אנתוני
תרגום: רחל פן
הוצאה: פן, ידיעות ספרים
נובמבר 2024. 120 עמודים
3 בנובמבר 1957.
ספוטניק 2 משוגרת לחלל, נושאת איתה את לייקה, הכלבה הסובייטית שגורלה נגזר למות בה, ובני הזוג בקט ושני ילדיהם מתחילים את היום.
וירג'יל בקט, סוכן ביטוח, אינו מאושר במיוחד בעבודתו.
קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כעת אם ועקרת בית.
ביום ראשון חם באופן יוצא דופן של נובמבר, היא מחליטה לא להצטרף למשפחתה בכנסייה. במקום זאת, היא לובשת את בגד הים האדום הישן שלה ויורדת לבריכת השחייה הנטושה של קומפלקס הדירות בו הם גרים, בניוארק, דלאוור.
ואז היא לא יוצאת.
הנחתי שזו הדרך שלה להתמרד כעקרת בית.
אבל האמת, הנחתי לא נכון, כי הספר היה הרבה יותר עמוק. הוא מספר על נישואים, שני ילדים, בעל שנראה טוב מאוד, ואישה שלא יודעת איך היום הזה ייגמר, ואם נישואיה ישרדו.
קתלין ווירג'יל עשו טעויות רבות במערכת היחסים שלהם, וכשקתלין שוהה בבריכה היא מהרהרת בטעויות שעשתה וחושבת איך והאם לחשוף אותן לוירג'יל.
וירג'יל, שהיה שתיין כבד ורודף נשים, מבלה את היום הזה במשחק גולף, תוך כדי הרהור בדברים שעשה בעבר הרחוק והלא רחוק, וכשהוא חוזר הביתה לאשתו שנמצאת עדיין בבריכה, הוא שואל את עצמו האם עליו לחשוף את סודותיו לקתלין, ועד כמה לחשוף.
העלילה מתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת, ונמשכת כשמונה שעות, אך מסירה את הפלסטר מעל פני השטח של כעשר שנות נישואים אידיליים למראית עין, וחושפת אמיתות שלא נאמרו מעולם.
הסיפור מסופר בפרקים מתחלפים בין וירג'יל וקתלין, ואלה מספקים תובנות לגבי הנישואין האלה, מהתקופה שעדיין לא הכירו זה את זה ועד להווה. לאט לאט הקורא מתוודע לסיפור חייהם המשותפים, לחלומות שאיבדו או שעדיין לא הגשימו.
ג'סיקה אנתוני מקדישה זמן לכל מיני גילויים, קטנים כגדולים, כדי להראות עד כמה שני האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אחד לשני, לכודים בנישואים מבלי לדעת ולהבין זה את זה. הדברים שלא נאמרים, התסכולים, החרטות, חוסר האומץ שהוביל את שניהם לבחור בבחירה הקלה יותר, להתפשר במקום לרדוף אחר חלומותיהם הלגיטימיים, מובא במהלך הסיפור האיטי והשקט הזה, שכתוב באופן ישיר ומדויק, ומתאר את הדינמיקה בין בני הזוג. כמו במשחק טניס, הקורא מפנה את מבטו לאישה, אחר כך לבעל, ואז חזרה לאישה, עד שחלקי הפאזל של חייהם ונישואיהם מתחברים.
האם ניתן להציל את הנישואים האלה?
כדי לגלות, צריך לקרוא עד הפרק האחרון.
אני לא יכולה להגיד שאהבתי את הרומן, אבל הוא בהחלט כתוב היטב ויש לו מה לומר.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: