ההלכה כמרד
ההלכה כמרד הוא מסע פילוסופי, הלכתי ובמידה מסוימת גם ביוגרפי, בנתיבי עולמה של ההלכה, ובו קריאה היוצאת מעומק הלב והמחשבה להשבת ההלכה לטבעה האותנטי, הסוער והנועז. בכנות לא מתפשרת ובאומץ רב, ומתוך בקיאות רחבה במקורות ההלכה, בפילוסופיה ובתרבות העולם, הרב קרדוזו קורא להפוך את המורשת המופלאה של היהדות למצע של חשיבה הפורצת גבולות ומסרבת להיכנע להם.
הרב ד"ר נתן לופס קרדוזו, יליד 1946, הולנד, הוא מייסד ודיקן david cardozo academy ובית המדרש של אברהם אבינו בירושלים. הוא מחברם של 13 ספרים וכן של מאמרים רבים בעברית ובאנגלית. הרב קרדוזו נודע בעמדותיו המקוריות ומעוררות המחשבה, אשר זוכות לתהודה רחבה ומשמשות כר לדיונים פוריים המתנהלים ברחבי המדיה. זהו ספרו הראשון אשר מתורגם לעברית.
"ספרו של נתן לופס קרדוזו הוא ספר מאתגר, אפילו פרובוקטיבי, המזמין אותנו לשחזר את רוחה המרדנית, מנתצת הפסלים, של היהדות, שנולדה כדת מחאה נגד חיי הסטטוס־קוו. קרדוזו הוא אדם עם אמונה עמוקה ואופקים אינטלקטואליים רחבים, שאינו ירא להתמודד עם אתגרי התקופה בביטחון שקט ומתוך האזנה למנגינתו של הנצח." (הרב פרופ' יונתן זקס ז"ל, רבה הראשי של אנגליה)
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הספר הוא בעצם הצעה להסתכל על ההלכה היהודית מזווית שונה לחלוטין. במקום לחשוב עליה רק בתור רשימת חוקים וכללים שצריך לציית להם בלי לשאול שאלות, הרב קרדוזו טוען שההלכה היא בעצם סוג של מרד: מרד נגד מה שכבר מקובל, נגד קיבעון מחשבתי, ונגד זה שאנחנו עושים משהו רק כי ככה תמיד עשו.
הרב טוען כי ההלכה האמיתית צריכה להיות חיה, משתנה, ומעזה לשאול את עצמה שאלות קשות. כמו אברהם אבינו, שהתווכח עם אלוהים, או כמו חכמי התלמוד, שלא פחדו להמציא דברים חדשים – כך גם היום, ההלכה צריכה להמשיך לזוז ולהתחדש.
הספר לא קורא לשבור את כל הכלים, אלא דווקא להחזיר להלכה את החיות שלה, את הסקרנות, ואת האומץ להתמודד עם מה שקורה בעולם של היום. הוא פונה לכל מי שמרגיש לפעמים שהדת קצת תקועה, ומציע דרך חדשה להסתכל עליה – דרך שמערבת גם את הראש וגם את הלב.
אפשר להגיד שהספר הזה הוא קריאת השכמה לכל מי שאוהב את המסורת אבל גם רוצה לראות אותה מתחדשת ומדברת אל הדור שלנו.
בתחילה הרגשתי כי מדובר בעיקר בכתיבת סיסמות, אך מהר מאוד מבינים כי הרב מעמיק לחשוב על מצב היהדות, מה גם שכן מכניס דוגמות קונקרטיות לדברים שכדאי לחשוב עליהם מחדש. בעיקר בשער השלישי והאחרון.
מה שכן, היו דברים שחזרו על עצמם יותר מדי פעמים לאורך הספר, כמו האמירה של שפינוזה. כשקוראים את הספר ברציפות וללא הפסקות גדולות מדי, בכל זאת סיימתי אותו בשלושה ימי קריאה שלא כללו את שבת (בכל זאת ספר דיגיטלי), החזרתיות הזו הייתה בעוכרי הספר. אך עדיין אהבתי אותו מאוד.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
