החדר בקצה המסדרון

על מה הספר?

שחר, גבר בשנות ה40 לחייו עובר לבית חדש באבן יהודה ביחד עם אשתו החדשה נועה, וזוג התאומות שלה. כשנועה נוסעת לחופשת עובדה, שחר נשאר לבד לשמור על הבנות. הוא מגלה לאימתו שבבית קורים דברים מוזרים, חפצים זזים מעצמם, ועליו להגן על המשפחה, ולגרש את הדייר הלא קרוא מביתו החדש.

מה חשבתי על הספר?

עלו לי הרבה מחשבות על הספר, העלילה, הדמויות, והכתיבה. קשה לכתוב את כל המחשבות מבלי לחשוף ספוילרים, לכן למי שיש שאלות מוזמן לכתוב לי בפרטי ונדבר על הספר :)

1. הספר מוגדר כמותחן המשלב דרמה משפחתית, מסתורין, ואימה - והוא אכן עונה על שלושת הקריטריונים האלה. הספר מותח, שומר על קצב גבוה ומאוד קל להישאב אליו. העלילה יצירתית, החל מהתא המשפחתי המיוחד של שחר (נשוי עם שתי בנות חורגות), ועד הכיוון המפתיע שהספר הולך אליו במחציתו השנייה.

2. הסופר מצליח לעבור בין ז'אנר המותחן והאימה, לבין ז'אנר הדרמה בצורה משכנעת וחלקה. יש משהו מיוחד בספר שמצד אחד גורם לך להשאיר אור דלוק במסדרון בלילה, ומהצד השני נוגע בסוגיות עמוקות כמו התמודדות עם אובדן, הורות, אשמה, וגבריות.

3. אהבתי את הישראליות שבספר. סיפור רוחות שממוקם באבן יהודה, זה משהו שלא קוראים כל יום. בנוסף, הישראליות בולטת גם בגישה להורות, וברפרנסים לאורך הספר (בין אם לספרי ילדים ובין אם לשירים).

4. ז'אנר העל טבעי הוא פחות הסגנון שלי, ועם זאת, כל פעם שאני קורא ספר על-טבעי שמתרחש בעולם מציאותי, מעניין אותי מאוד איך הסופר/ת בחר שהדמויות שלו יגיבו להבנה שהמציאות כפי שהכירו אותה - השתנתה. לדעתי הספר עומד בזה בציון גבוה אך לא מושלם. ככל שהספר מתקדם, נירמול הסיטואציה ההזויה שמתרחשת בו הרגיש לי לא מספיק אמין.

5. הדמות של שחר הייתה לי מעט פלקטית, ולעיתים לא קוהרנטית. הוא סופר מופנם, לא אימפולסיבי, מחזיק את עצמו, ומרשה לעצמו לחוש פחד (או כל רגש אחר) רק אחרי שהוא בטוח שזה לא יפגע באהוביו (דמיינתי אותו זורק צרחת בהלה רק אחרי שהוא מסתכל ימינה ושמאלה). זה כאילו סיפור רוחות על חנון הייטקיסט. למרות כל זה, בעיקר רציתי שיהיה לו טוב, והייתה לי הרבה אמפתיה כלפיו.

6. אהבתי את הנגיעה של הספר בעולמות הסיאנס והאסטרולוגיה (אולי מוזר לקשר בין שני הדברים האלה). הרגיש שהסופר עשה מחקר לפני כן. הייתי שמח ללמוד אפילו עוד על העולם הזה.

7. להרגשתי הספר שם דגש על העלילה הסוחפת והמהירה, ופחות על הכתיבה. הצלחתי לדמיין אותו בקלות הופך לסרט או סדרה. זאת אומרת, חוץ מחלק אחד שקורה ברבע האחרון של הספר, שבו דמות המספר (הספר כתוב בגוף שלישי) מגלה לנו הקוראים על משהו שהולך לקרות מאוחר יותר באותו יום, לא הרגשתי שיש קטע בספר שמנצל את המדיום הספרותי שלא היה מצליח לעבור בסרט.

לסיכום

ספר מותח, אימתי (על-טבעי), שלא מתפשר על נגיעות בסוגיות עמוקות ואפילו קצת טאבואיות. לפעמים רציתי לנענע את הדמויות והרגשתי חוסר קוהרנטיות בהתנהגותן.

ספר מיוחד בנוף הישראלי, ממליץ כספר טיסה/חופשה/בלילה חורפי.

אימה ומסתורין הוא ז'אנר שאני לרוב צורך בטלוויזיה ופחות בפרוזה. איך אפשר לבנות רגעי מתח ואימה בלי מוזיקה, תנועת מצלמה ושתיקות מאיימות?! מסתבר שאפשר...

📖 במה עוסק הספר?

שחר טסלר, קופירייטר עצמאי בן שלושים ותשע לא ציפה להתאהב בנועה. הוא לא ציפה לגלות שיש לנועה תאומות בנות שש, לעבור לגור איתן בשכונת מגורים חדשה באבן יהודה ולהפוך בפועל לאבא המאמץ שלהן, כזה שמספר סיפור לפני השינה, מכין פתיתים ושניצלים ומגן עליהן מכל רע.

שחר בוודאי לא ציפה לגלות שב"מכל רע" כלולה רוח מסתורית שגורמת לדלתות להיפתח, לבלון לטייל ברחבי הבית ולבובות לנוע במסתוריות.

הספר נפתח בטיסת עבודה של נועה ללונדון, במהלכה שחר משתכנע שדמות מסתורית רודפת את ביתם החדש. הוא פותח בחקירה כדי לגלות את המקור לתופעה העל טבעית לפני שנועה תחזור ארצה, ותוכלו לנחש שהוא לא אוהב את האמת המרה שנחשפת בפניו.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ מלא בטוויסטים: בכל פעם שחשבתי שזהו, הבנתי את הפואנטה של הספר והנה, האמת נחשפה - גל ובר, המחבר, הצליח לשלוף שפן נוסף מהכובע. הוא עשה זאת ממש עד המילים האחרונות של הספר!

+ אימה ומתח במיטבה: גל הצליח לעורר בי בהלה ואימה אמיתית, ברמה שהפסקתי לקרוא את הספר כי השעה הייתה 1 בלילה והשילוב של בית ישן, שקט, חושך וספר אימה היה יותר מידי.

+ פיתוח דמויות: לעומת סרטי קאלט משנות התשעים בהן הדמויות היו חד מימדיות, וכך גם הרוחות וסיפור הרקע שלהן, הדמויות ב"החדר בקצה המסדרון" נחשפות, מתפתחות ואנו מגלים בהדרגה את העומק שיש בהן, המניעים המורכבים שלהן ואפילו מגלים כלפיהן אמפתיה.

+ ישראלי: הסיפור מאוד ישראלי. החל מהיסטוריית אבן יהודה, המוזיקה הישראלית שמלווה את הספר ועד שמות משרדי הפרסום שמוזכרים בו. בתור איש פרסום בעברי מאוד נהנתי מהתיאור המדויק של המשרדים, הדינמיקה והלך הרוח בתעשייה.

+ הכריכה: מייצגת נאמנה את הז'אנר, ולאחר הקריאה מבינים עד כמה היא מייצגת בצורה נפלאה את הסיפור עצמו.

📖 לסיכום...

ספר מתח, אימה, מיסתורין ועל טבעי, אשר בנוי מצוין, ערוך כהלכה ומצליח להפתיע פעם אחר פעם. מומלץ בחום (אבל לא בשעות לילה מאוחרות).

שאלתי את גל על מקור ההשראה לספרו, ולדבריו "לפי 13 שנה אשתי נסעה לחו"ל והשאירה אותי עם התאומות בדירתנו החדשה בפרויקט נדל"ן שפירסמתי בהיותי קופירייטר במשרד פרסום גדול. גרנו באחד הבניינים הראשונים בפרויקט ובפועל חיינו באתר בנייה שקט ומבודד. בשקט הזה שמעתי בערב רעשים מתוך הדירה וקיבלתי תחושה שיש בה רוח רפאים. ידעתי בתוכי שאין רוחות אבל הרגשתי שזאת סיטואציה שאני רוצה לחקור מבחינה עלילתית, וישבתי לכתוב רומן אימה ובו פרסומאי ששומר על התאומות כשאשתו נוסעת."