החתולים לא ייללו אל מותם

על הספר

מינה קלר היא חלק מעולם עתידני בו האזרחות מבוססת על שימוש בהתקנים מוחיים לסיווג אזרחים. מינה עצמה בסקאלה הנמוכה יותר, עם התקן שמלכתחילה לא מעיד על רמת תפקוד גבוהה למדי - התקן ברמת C שמעיד על נכויות נפשיות ונוירולוגיות. אבל אם זה לא מספיק, אותו התקן לא בדיוק ממלא את תפקידו כמו שצריך. מינה, שמחליטה לנקוט בצעדים לא חוקיים, פונה לנוירו-האקר שמתמחה בפריצה להתקנים כדי לקבל עזרה. משם אנחנו עוקבים אחרי מינה בעודה רוקמת מערכת יחסים מוזרה עם האיש המסתורי ובמקביל לומדים עוד על חייה ועברה.

מה חשבתי במהלך הקריאה

כששמעתי על הספר בפעם הראשונה סוקרנתי למדי, הוא היה נשמע שילוב של כמה וכמה דברים שמאוד מתאימים לתחומי העניין שלי. בסופו של דבר, לצערי הספר היה משהו אחר לחלוטין מעוד ספר דיסטופי ואני מודה שרוב הזמן לא אהבתי את הכיוון שהסופרת בחרה.

העולם עצמו מסקרן אם כי אין המון העמקה עליו - איך ולמה החברה הגיעה למצב הנוכחי ובכלל על מאחורי הקלעים וההיסטוריה של מה שקרה. מעבר לזה כמעט ואין התעסקות במסביב, מיד כשהאלמנט של ההתקנים מופיע ומנחה את העלילה אין התייחסות נוספת לחברה העתידנית, מה שבחוויה האישית שלי היה מאוד חסר.

מבחינה עלילתית - הספר מתחיל עמום למדי, גם עם קטעים אניגמטיים בראשי פרקים אבל גם בטון הכתיבה הכללי. בתחילת הספר לא תהיתי על העניין יותר מדי, יש לא מעט ספרים בהם הקורא אמור לגלות הקשרים ואת התמונה הגדולה ככל שהעלילה מתפתחת, רק שפה עד סוף הספר נשארתי באפלה. ממש עד העמוד האחרון לא היה לי ברור לחלוטין מה מתרחש ומניע את הסיפור.

ואם אני כבר מדבר על הסיפור, אני חייב לציין את התכנים הקשים שקיימים בו, מעבר לטריגרים שהמחברת הוסיפה בסוף הספר לדעתי הוא עמוס בתכנים מורכבים וכבדים, במיוחד בתחום ההתמודדות הנפשית, אבל לא רק. האמת שלא תמיד מצאתי הצדקה לאירועים/תכנים כאלה ואחרים כשהם לא שירתו את העלילה. נכון יותר לומר שאלו אפילו הרתיעו אותי - קשה לי מאוד כשסופר או סופרת מחליטים לתבל את העלילה בתוכן כבד שלא לצורך, אבל זה גם עניין של טעם...

גם בגזרת הדמויות נשארתי חצוי. מינה היא דמות שסובלת ואני לא חושב שאפשר להתכחש לזה. הבעיה מבחינתי הייתה שהדגש היה על התמודדות במקום התפתחות כדמות. זה אומר שהספר שם דגש על העולם הפנימי והחוויות של מינה - רק שכאמור, משהו בכתיבה היה לי עמום ולא הצלחתי להתחבר אליה, שלא לומר נרתעתי ממנה כדמות. גם דמויות המשנה לא היו לי ברורות כל כך, הסביבה הקרובה של מינה קיימת רק כדי להאיר בזרקור את הסבל שמינה עוברת, מה שמוביל שוב ושוב לאותה נקודה של חוסר אונים שלי כקורא לראות התפתחות כלשהי.

לסיכום

בשורה התחתונה אני חושב שהיה לספר המון פוטנציאל (שבגללו חשבתי שהספר יתאים לי) אבל בסופו של דבר האלמנט הדיסטופי הוא רק סיפור מסגרת כדי להעביר מסר וביקורת נוקבת שלא כל כך מסתתרת. לי כקורא אלו דברים שפחות עובדים ולכן החוויה שלי הפעם פחות מוצלחת.

טריגרים ותכנים רגישים

התאבדות וניסיונות התאבדות, תיאורי מלחמה ומתקפות טרור, תקיפה מינית, אלימות גרפית וקשה כלפי בני אדם ובעלי חיים, גזענות, אלימות במשפחה, קללות ושפה גסה (המון), אוננות.

279 עמודים | מאי 2026

תודה שקראתם:)