הטבעיים

על מה הספר?

לקאסי בת ה-17 יש מומחיות נדירה של פרופיילינג, שהיא פיתחה עם השנים. ממש כמו שרלוק הולמס, היא יכולה לראות קצה כובע וזנב מעיל ולהבין המון על האדם – גם אם לא תמיד היא מבינה איך המוח שלה פועל. יום אחד ה-FBI מציע לה הצעה שאי אפשר לסרב לה: להצטרף לתוכנית סודית של צעירים עם כישורים ייחודיים דומים לשלה, שעוזרים לפענח חקירות ישנות. עבור קאסי זו הזדמנות מעולה להתרחק מהמשפחה החונקת שהיא מעולם לא הרגישה חלק ממנה, וגם – אולי – להצליח לגלות מי רצח את אמא שלה לפני חמש שנים.

מה חשבתי עליו?

אחרי סדרת משחקי הירושה הגעתי לספר עם ציפיות גדולות, ואיזה כיף שהוא עמד בהם!

קודם כל חשוב להבהיר שלא מדובר בספר על-טבעי. כמו שנרמז משם הספר, מדובר באנשים טבעיים לחלוטין עם כשרונות נדירים.

זהו ספר מתח-רצח-תעלומה לכל דבר, רק שבמקום שהבלש יהיה במרכז – חבורה של צעירים כשרוניים פותרים את המקרה.

הספר נע בין נקודת המבט של קאסי בגוף ראשון (רוב הספר), לבין הבלחות של נקודת המבט של רוצח סדרתי שמושך את תשומת לב הFBI. אני לא יכולה להגיד שהטוויסט היה מפתיע בצורה חריגה, אבל כל הדרך עד לשם היתה מצויינת, מותחת, סוחפת ומהנה. סיימתי את הספר בערב אחד וממש הרגשתי את האדרנלין כשסיימתי.

קאסי עצמה בת 17, וארבעת הצעירים האחרים ששייכים לתוכנית הם בגילאים דומים פחות או יותר, כך שלכאורה מדובר בספר נוער בוגר. מצד שני, יש בו לא מעט אלימות גרפית של תיאורי גופות, השחתת גופות ועינויים – כך שזה די גבולי מהבחינה הזו.

גם כאן, כמו במשחקי הירושה, יש משולש אהבה קטן. אבל משאר הבחינות מדובר בספר שונה לגמרי: אין כאן סיפור סינדרלה, ורוב הסיפור באמת מתמקד בתעלומה הבלשית שבספר.

למרות שמשום מה לא כתוב על שדרת הספר את המספר ״1״, בתקציר הגב מצויין שהוא הספר הראשון בסדרה, וטוב שכך. כי אני באמת באמת רוצה לקרוא עוד ספרים כאלו.

טריגרים ותכנים רגישים

בספר יש רוצח סדרתי שחוטף, מענה ומשחית גופות. לפעמים יש גם מעט תיאורים, והרבה תיאורים של דם.

בנוסף, כחלק מההכשרה של קאסי היא נחשפת לפשעים ישנים כך שאנחנו שומעים תיאורי מקרה מהעבר שכוללים חטיפה, חטיפת ילדים, רציחות שונות ועוד.

זה לא ספר שהייתי מביאה בקלות דעת לגיל תיכון – אלא אם מדובר במישהו שכבר רגיל לספרים מהסוג הזה.

מבחינת מיניות – לא זכור לי שהיה שם משהו מעבר לנשיקה.

הוצאת ידיעות ספרים | 287 עמ׳ | תרגום: אורה דנקנר | ינואר 2026

על הספר

קאסי הובס בת השבע עשרה ניחנה ביכולת יוצאת דופן - היא מסוגלת לנתח את הפרטים הקטנים ולקרוא אנשים כאילו היו ספר פתוח. היא תדע מי אתם ומה תגידו עוד לפני שתוציאו הגה, מה שמשמש אותה לא מעט במהלך היום יום שלה. קאסי חיה עם דודיה וסבתה אחרי שאביה נטש אותה ועבר לגור בקצה אחר של העולם ואמה הנעדרת נחשבת מתה בעקבות תקרית שקאסי הייתה עדה אליה לפני שנים.

יום אחד קאסי מקבלת הזמנה יוצאת דופן להצטרף ליחידה סודית שהFBI הקים, בה נמצאים עוד נערים בעלי כישורים מיוחדים הדומים לשלה כדי לחדד את יכולותיהם ולפתור מקרי רצח ישנים ולא פתורים. מהר מאוד קאסי נזרקת למים העמוקים ומגלה שבפעם הראשונה בחייה היא נמצאת עם אנשים שמסוגלים לקרוא אותה בדיוק כפי שהיא עושה לכל אחד שהיא פגשה.

במקביל אנחנו עוקבים אחרי יומן תיעוד רציחות מסתורי של גורם לא ידוע.

מה חשבתי במהלך הקריאה

נו, מה יש לומר? ג'ניפר לין ברנס עושה זאת שוב וגורמת לי להתחיל ספר ולקרוא בלי שארצה להניח אותו מהיד.

אני חושב שהדבר שהכי הפתיע אותי זה כמה הטבעיים שונה ממשחקי הירושה. זאת אומרת, כן, יש כמה דברים שאולי נראים דומים במבט ראשון אבל בפועל הטבעיים אפל וקצת בוגר יותר מסדרת משחקי הירושה, וכבר ארחיב בעניין.

לוקח לעלילה זמן להתניע ועד כמעט חצי מהספר מדובר בכלל באקספוזיציה, אבל! בסוף זו סדרה של כמה ספרים ולגיטימי בעיניי לתת קצת הרחבה בספר הראשון, וככה או ככה הכתיבה של ברנס מעולה וסוחפת, לא השתעממתי או חיכיתי למשהו שיקרה ופשוט נהניתי מכל המסביב.

מדובר בספר שכולו סובב רוצחים סדרתיים ופושעים מסוכנים, וכאן אני אתייחס לעניין שהטבעיים אפל יותר מסדרת משחקי הירושה. בתחילת הקריאה זה לא מאוד משמעותי, אבל ככל שמתקדמים יש יותר העמקה בתיאורי רציחות (לפעמים גרפיות) והאווירה מתוחה וקשוחה יותר. אפשר לחשוב על זה שלעומת משחקי הירושה פה הסיכונים גבוהים וקיצוניים בהרבה.

מבחינת דמויות - אין יותר מדי מהן, וסך הכל הן מאופיינות לא רע בכלל. מצד שני ההבדל בין קאסי לדמויות המשנה בולט מאוד - למרות שכל אחת יחודית יחסית, אין עליהן יותר מדי מידע או התפתחות מיוחדת של הדמויות. אז בגזרת הדמויות לגמרי הייתי שמח לקצת יותר עומק, אם כי צריך לזכור שזו ספרות מתח/אקשן שם הדגש הוא על דברים קצת שונים..

את הטוויסט הסופי אמנם ניחשתי לקראת הגילוי הגדול, אבל אני אשבח את הבנייה המעולה עד לשם. ובכלל, מהרגע שהעלילה מתחילה להתניע היא לא עוצרת לרגע, עם קצב מסחרר ומטורף שהשאיר אותי דבוק לספה עד לעמוד האחרון.

בשולי הדברים ורגע לפני שאני מסיים אני אדבר כמובן על משולשון האהבה (הדי מיותר בעיניי) שקיים בספר - כרגע הוא ממש על אש קטנה אבל שוב, זו סדרה של כמה ספרים וברור לאן זה ילך. בכל מקרה בספר הנוכחי המשולש לא משתלט על העלילה.

טריגרים ותכנים רגישים

אלימות, אלימות במשפחה, פציעות, עינויים, מוות, רצח - די גרפי.

מבחינת מיניות - שתי נשיקות בודדות.

בכל זאת אני אדגיש שוב שהספרים קצת בוגרים יותר ממשחקי הירושה (שגם אותם לא הייתי נותן לקרוא לפני גיל 16..)

לסיכום

אני חושב שהכי נכון לסכם את הטבעיים באמירה שאם אהבתם את הכתיבה של ברנס בספריה שיצאו עד כה כנראה שגם הפעם תהנו מאוד, אבל גם קהל חדש יהנה במיוחד. אני מודה שלא מדובר בספר מושלם ובכל זאת הוא היה סוחף, מותח והקריאה הייתה מהנה כל כך!

מומלץ לחובבי ספרי נוער בוגר, מתח וגם למי שהיה רוצה להתנסות עם ברנס בפעם הראשונה.

287 עמודים | תרגום: אורה דנקנר | ינואר 2026

תודה שקראתם:)