המאבק על אי התכלית
רובי-g, אני מקווה שאתה שומע אותי... קוראים לי דייזי-h, אני העוזרת לשעבר של אמא שלך, במשרד הראשי. אתה חייב לדעת מה אמא שלך מתכננת... מה שהיא הולכת לעשות זה דבר נורא. אני פונה אליך כי אני יודעת שאמא שלך מצאה את היומן שכתבתי... אתה חייב למצוא את היומן. הכול נמצא שם!
חייבים לעצור אותה.
כך, בהודעה הולוגרמית קצרה, משתנים חייו של רובי-g בן הארבע-עשרה לעולמים.
השנה היא שנת 2175 והעולם כולו, עולם קר ומנוכר, נשלט תחת ממשל אחד המכונה "המשרד הראשי". הוריו של רובי-g הם עובדים בכירים ב"המשרד הראשי". אמו אחראית על "אי התכלית", המקום שאליו עוברים כל תושבי העולם בהגיעם לגיל שישים וגם סבו האהוב של רובי-g נמצא בו.
יחד עם דריה, נערה מיוחדת ושונה מכל מי שהכיר, יוצא רובי-g למסע מפתיע, שבו יגלה כי "אי התכלית" הוא לא מה שסיפרו לו, ויעמוד מול דילמה קשה – האם להפקיר את תושבי "אי התכלית" לגורלם או לצאת כנגד תוכניות "המשרד הראשי" ויותר מכך – כנגד אמו שלו.
על המחברת
מיה קלינגר כהן נולדה וגדלה בירושלים. מיה שימשה במשך שנים רבות כספרנית בבית ספר יסודי ובשנים האחרונות היא מתגוררת עם משפחתה במרילנד שבארצות הברית ועוסקת בכתיבה ובהרצאות. כמו כן, בעלת תואר ראשון ושני בחקר המקרא מהאוניברסיטה העברית.
ספרה הראשון לילדים– "הצילום שהציל אותנו" (2022, הקיבוץ המאוחד), זכה בפרס "יד ושם" ותורגם לשפות זרות.
המאבק על אי התכלית, דיסטופיה לנוער, הוא ספרה השני.
ספר מרתק המציע מבט ביקורתי על חברה עתידנית דרך עיניו של נער צעיר המתמודד עם דילמות מוסריות וערכיות מורכבות.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
המאבק על אי התכלית
מיה קלינגר כהן
הוצאת רימונים
סקירה בעקבות זכיה
"תכלית- מטרה
קרובת משפחה של המילה תכלית שגזורה מאותו השורש היא כיליון-מוות"
בסוף הספר ,אחרי התודות, יש פסוק אחד שמסכם את המסר המאד חשוב של הספר הנפלא הזה :"והדרת פני זקן"(ויקרא י"ט 32).
העולם בשנת 2175. עולם טכנולוגי מאד ,קר מאד (ולא במזג אויר...) ונשלט ע"י ה"משרד הראשי". אין יותר מדינות, יש אזורים. אנשים שמגיעים לגיל 60 , עוברים לגור באזור שנקרא אי התכלית. סוג של פנסיה משודרגת. אבל אין להם קשר עם העולם ועם המשפחות שהשאירו מאחור. לא כל מה שהאנשים, לפני הגעתם למקום, חושבים נכון או קרוב למציאות.
לקרוא ספר נוער בגילי, לא תמיד מעניין אותי. הפעם התחברתי תוך שניה. כן אני מעל 60...לקרוא את הספר הזה היום, לא היה לי קל, אבל היה מרתק. צמרמורת עברה בי הרבה בזמן הקריאה ,בקטע אחד במיוחד, קטע בו הגיבור של הספר רובי G נשאל באיזה אזור נולד? הסיטואציה בה הוא נמצא גורמת לו לזרוק תשובה סתמית אזור 8. השואל אומר אני מכיר גם אני משם זאת ישראל של פעם, היו שם הרבה מאד מלחמות!
אתם בוודאי מבינים למה הייתה לי צמרמורת.
אז גיבורנו רובי G, מקבל הודעת הולוגרמה שמטלטלת את עולמו. מכאן הוא צריך לקבל החלטות קשות ביותר לנער בן 14. הוא עומד בכך בגבורה, הרבה בזכות אהבתו הרבה לסבו ,שנמצא באי התכלית. למרות הקושי לצאת נגד אמו שלו הוא מנסה לעשות את הדבר הנכון. האם הצליח תקראו ותדעו.
הספר כתוב נהדר, זורם מותח ומספק המון חומר למחשבה.
"אתם עוד צעירים מאד, ויפים ובריאים. זקנה היא ההפך מכל הדברים האלה. זקנה היא לא דבר יפה. בגילים המבוגרים יותר הגוף שלנו מתחיל להתעייף. "
על פי החשיבה של המועצה הכללית " כשהאנשים מזדקנים הם לא תורמים לחברה. לפעמים ההפך הוא הנכון- צריך לטפל בהם, לפרנס אותם, לראות אותם הולכים ונובלים מול העיניים"
גם אם יש ולו שמץ של דבר נכון בדברים אז מה?!
אנו המבוגרים(לא אוהבת את המילה זקנים חחח), למדנו הרבה על החיים, יש ביננו הרבה מאד אנשים מוכשרים חכמים ובעיקר מלאים בנסיון חיים. את הידע שלנו אנו יכולים ורוצים להעביר לדורות הבאים. בקיצור יש לנו המון מה לתרום למשפחה שלנו לילדינו ולנכדנו ולחברה כולה.
הספר מאד מומלץ, גם לנוער וגם לגיל מבוגר יותר ותזכרו תמיד " והדרת פני זקן".
נ. ב גם אתם פעם תהיו זקנים...
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
