המדריך למשקיע המתחיל

אזהרה

תניית פטור (באנגלית: Disclaimer): ההמלצה על הספר נכתבה לצורכי למידה בלבד! הפוסט אינו מהווה ייעוץ השקעות, שאסור על פי חוק ללא רישיון מתאים, ולא מחליף התייעצות עם איש מקצוע.

כמו כל דבר בעולם ההון, הספר נכתב מנקודת מבט של מנהל קרן השקעות (עמ' 19). ועדיין, את ההיגיון הכלכלי ואת הנתונים ניתן לבדוק ולראות בעצמכם. כך שתמיד כדאי ללמוד, וידע שווה כסף, כמובן, בזהירות ובבקרה של השכל.

במהלך הספר הרגשתי שבוגל "דוחף" את הקרן שהקים – Vanguard S&P 500 – ומקדם אותה, כך שמי שיסיים את הספר ירצה להשקיע דווקא בה. ייתכן ובאמת זה הדבר הנכון, אבל כקורא הרגשתי שהוא מקדם אותה מעט יותר ממה שהיה ראוי. אמנם הוא מפרגן לפעמים גם לקרנות אחרות.

עניין נוסף, הספר נכתב בארה"ב, ויש מהדברים בספר שרלוונטיים רק לשם. יש לשים לב לכך.

מבוא – הדרכת חכמים

אמרו חכמים (חולין פד, א):

"יכול יקח אדם [בשר] מן השוק ויאכל? תלמוד לומר: "וזבחת מבקרך ומצאנך" (דברים יב, כא) — משלך, ולא משל אחרים. יכול יזבח כל בקרו ויאכל, כל צאנו ויאכל? תלמוד לומר: "מבקרך", ולא כל בקרך, "מצאנך", ולא כל צאנך. מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה [מאה דינרים] – יקח לפסו [לקדירתו] ליטרא ירק, עשרה מנה – יקח לפסו ליטרא דגים, חמשים מנה – יקח לפסו ליטרא בשר, מאה מנה – ישפתו לו קדרה [בשר] בכל יום. ואינך אימת? [ואלו ששנה קודם, כל כמה זמן יאכלו בשר?] מערב שבת לערב שבת".

כלומר, חכמים לומדים מלשון התורה, שיש להשתמש לא בכל מה שמכניסים במהלך החודש, אלא יש "לאכול", כלומר להוציא, פחות, כי אין להשתמש בכל הכסף שנכנס להנאות.

ומה יעשה בכסף? חלק יתן לעשיית טוב, תוך דאגה שהכסף יילך למטרות טובות באמת, ולא יתבזבז בדרך על המנגנונים (וגם אז אמרו חכמים לא לתת יותר מדי צדקה, אלא יישמר על עצמו), וחלק ישקיע ויגדיל נכסיו, וגם יחסוך ויתכונן לבאות.

הרשב"ץ ביאר את המשנה באבות (מגן אבות ב, ט), שאל לנו לחשוב שלהתכונן לעתיד ולחסוך זה חוסר אמונה, אלא החלוקה היא בין מה שבידו באחריותו, למה שאינו. כשמשהו במעגל האחריות של האדם – יעשה כל מה שמוטל עליו כדי להיערך ולהתכונן, ומה שלא – לגבי זה נאמרו כל דברי האמונה והבטחון בה' (עמ' 171–172 במהדורה השנייה של 'אור וישועה'):

"[איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם? ...] רבי שמעון אומר הרואה את הנולד... והרואה את הנולד ומרחוק יריח מה שאפשר להיות, הוא נשמר מהרבה פגעים ולא יעשה דבר כי אם מה שגלוי אליו, שלא יבוא לידי תקלה... יש לו לאדם לחשוב על העתיד ויקח תחבולה להציל לו מרעתו, ומה שאינו בידו יבטח באל ואל ידאג עליו".

הנחת יסוד

כיוון שערך הכסף יורד מדי שנה, אינפלציה בלע"ז, אזי כסף ב"עובר ושב" זה בזבוז אמיתי. הכסף יכול "לעבוד" בשבילי, ולהניב תנובה מסוימת אחרי זמן.

גם חסכון בנקאי זה יחסית בזבוז, כי זה מניב לשנה סכום ממש קטנטן, שלרוב בשעות עבודה בודדות או בחסכון חד־פעמי של הוצאה מטופשת בשעה אחת במהלך השנה מגיעים אל הריווח מקיומה, כך שזה לא שווה את ההשקעה ואת חוסר־הנזילות של הכסף שיושב בפקדון, לרוב.

אז מה לעשות? להשקיע.

החשש משוק ההון

רוב האנשים חוששים ומרגישים שאינם מבינים מספיק בהשקעות בשוק ההון, רבים מרגישים כי אם ישקיעו את כספם שם, ייצאו בהפסד ויימכרו כל נכסיהם, אפילו קצת יחס של הימורים לנכנסים לכך.

אז בספר זה בוגל מסביר את כל התמונה, ההיסטוריה עד לכתיבת הספר, ומפשט את הבעיות והחששות.

הספר על רגל אחת

הספר מעודד שיטה יחסית מדודה בסיכון, עם ניסיון טוב להצלחה: במקום להמר על מנייה מסוימת, מהמרים על "כל השוק" – האם כלכלת ארה"ב תגדל בעתיד? אם כן, אז אם תשקיע בחברות המרכזיות הגדולות בארה"ב (עמ' 212), כנראה שגם אם כמה ירדו, הכלל עצמו יעלה. גם הסיכון להפסד נמוך יותר, כי אפילו התרסקות של מנייה או שתיים מהכלל – לא מפילות הכול. במקום להרוויח משוק של תקוות וציפיות איזו מנייה תהיה שווה פתאום יותר, נעבוד להשקעה בעסק, רק במקום בעסק אחד, בכלל הכלכלה, וזו, כאמור, מייצרת ומתקדמת עם השנים (עמ' 36–41).

אם השוק כולו עולה בכ-10%, ומנייה מסוימת עלתה בכ-20%, ניתן לומר שמניות אחרות עלו פחות, או אף ירדו. לכן, ניסיון לריווח גדול ייתכן, אבל לצד כל מרוויח במניות ספציפיות, מפסידים כנגדו. בהימורים קל להפסיד.

מה שצריך לעשות זה להשקיע בכלל השוק, להשקיע ולשכוח. או להפקיד את הכסף, או להפקיד מדי חודש, אבל לא "להתרגש" אם יש ירידות ונפילות, שכן במבט־על, בהשקעה ארוכת־טווח, כל הנפילות הזמניות חוזרות ועולות לאחר זמן לא רב, ולכן לא נכון להילחץ מכך ולברוח, להפך, זו הדרך להפסיד (עמ' 32–34).

ככל שנשקיע מוקדם יותר, כך הכסף יתן תנובה גדולה יותר. כלומר, לא רק סכום ההשקעה וההפרשה החודשית חשוב, אלא כמה זמן תהיה ההשקעה. רק כך ה"ריבית דריבית", כלומר הריווח על הריווח יעשה פירות נאים ורבים.

האם ניתן ללמוד מן העבר על העתיד?

אמנם בוגל בספר מראה היסטורית שהמלצותיו טובות ועבדו עד כה, אבל גם אומר בכנות – לא ניתן להתחייב וללמוד מן העבר על העתיד (עמ' 65):

"ביצועי העבר מספרים לנו מה כבר התרחש, בעבר הם לא יכולים לספר לנו מה יתרחש בעתיד".

יתרה מזו, בפרק 9 כותב שלדעתו התשואות והרווחים בשנים הבאות משוק ההון ילכו ויפחתו מהתשואות שהיו רגילים. זה לא אומר שלא שווה להשקיע, אבל לא לצפות לאותן רווחים שהיו עד כה, אלא לצפות לרווחים צנועים יותר.

בוגל גם בכנות לא מסתיר את הסיכונים, שאמנם לעולם לא יפגעו ביותר מהכסף שתכניסו להשקעה, אבל עלולים להיות. אציין בחיוך דבר שלא נכתב בספר, שאם יש משבר שיפגע ברוב הכסף, כך שמי שהשקיע במדד כלל השוק ייפגע, הדבר האחרון שיעניין אותו זה הכסף בהשקעה, כי כנראה תהיה קטסטרופה עולמית כזאת, שהדאגות שלו יהיו אחרות...

אבל מרוב חששות – לפעמים אנחנו בעצמנו מפסידים לעצמנו יותר ממה שיכולנו להפסיד, ובפרפרזה על דברי מרים (סוטה יב, א): "קשה גזירתך יותר משל פרעה" – היושבים בחיבוק ידיים ולא משקיעים, סטטיסטית מפסידים יותר מאלו שינסו להשקיע בתבונה (235):

"הימנעות מהשקעה היא דרך בטוחה להיכשל בצבירת העושר הנחוץ להבטחת עתיד פיננסי יציב".

להרוויח יותר מכלל השוק

בוגל מראה בספר שבודדות מהמניות או מסלי ההשקעה הצליחו יותר ממדד השוק כולו לאורך שנים (עמ' 121, 151), לכן המלצתו: "אל תחפשו מחט בערימת השחת. פשוט קנו את ערימת השחת!". הניסיון לנסות להרוויח יותר ו"להכות את השוק", לרוב יסתיים בהלקאה עצמית...

ידע שווה כסף

באופן מפתיע, דווקא הספר מדריך להשקיע בלא להתעסק בזה יותר מדי, אבל כדי לעשות זאת ללא חרדות וחששות, וכדי להגיע לבחירה הנכונה כדי לבצע את זה נכון, כדאי לקבל את ההמלצה הנכונה ממישהו שמבין ומוסמך לכך, או לקרוא בספר וליישם. בספר מצוטט פרנקלין באומרו (236):

"השקעה בידע תמיד משלמת את הריבית הטובה ביותר. הלמדן למד והזהיר מתעשר. אם אדם מרוקן את תוכן ארנקו לתוך ראשו, איש לא יוכל לקחת אותו ממנו".

לסיום

צריך להיזהר מאד מכל השקעה שנראית מפתה מדי, אם היא כל כך טובה, למה אתה לא משקיע את כל כספך בכך? אם הקרקע הזו בטוח תהיה שבה שבעתיים, למה אתה פונה אלי, ולא לכל העשירים, שודאי יקפצו על מכרה הזהב הזה? צריך תמיד להשקיע מתון מתון, לא מתוך לחץ, לא בחופזה, מתוך התבוננות ולמידה ממקורות לא מוטים, עד כמה שניתן להגיע לכך.

"כשמשהו נשמע כמו ארוחת חינם, הניחו שהוא לא בחינם" (עמ' 239), אתם הארוחה...

"מובן שקיימים סיכונים משמעותיים – חלקם ידועים, חלקם לא. אתה ואני יודעים עליהם – או לא – בדיוק כמו כל האחרים. אנחנו נותרים לבדנו מבחינת הערכת ההסתברויות וגם ההשלכות" (עמ' 213).

הכריכה

איש יושב בספה והדולרים נופלים עליו. גם זו ההדרכה לאדם שלא משקיע: תן לכסף שלך לעבוד בשבילך גם כשאתה נח. וגם זו ההדרכה בספר: בחר את סל מניות שנוגע בכלל השוק, ומשם, שכח מזה, הכסף כבר ייפול עליך.

* גילוי נאות: אני זוכה לעבוד בהוצאת סלע מאיר. עם זאת, איני מקבל שקל על הסקירה. לא קיבלתי את הספר בשביל הסקירה, ולא נתבקשתי לכתוב עליו סקירה מאיש.