הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל

לפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּעִיר יָפָה בְּשֵׁם דַנְצִיג, גָּרָה יַלְדָּה וּשְׁמָהּ בֶּרְטָה... יוֹתֵר מִכּוֹל אָהֲבָה בֶּרְטָה אֶת הַפְּסַנְתֵּר שֶׁלָּהּ... יוֹם אֶחָד שָׁמַע הַפְּסַנְתֵּר אֶת אַבָּא וְאִמָּא שֶׁל בֶּרְטָה מְסַפְּרִים לָהּ עַל אֶרֶץ רְחוֹקָה בַּעֲלַת שֵׁם מוּזָר... וּבְעוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת, נִגְּשָׁה אֵלָיו בֶּרְטָה וְהִדְבִּיקָה עָלָיו בְּיָד רוֹעֶדֶת פֶּתֶק כָּתוּב בִּכְתַב יָדָהּ.

"אַל תִּדְאַג," לָחֲשָׁה בְּרַעַד, "נִפָּגֵשׁ בְּקָרוֹב בְּפָּלֶשְׂתִּינָה."

" פְּלַסְטֵלִינָה?... אֵיזֶה מִין שֵׁם מוּזָר זֶה פְּלַסְטֵלִינָה..."

סיפורו של הפסנתר של ברטה הוא סיפורם של העולים לארץ ישראל. לאחר שהוא מופרד מהילדה היקרה לו, עובר הפסנתר מסע רווי הרפתקאות במקומות ובתחנות מרכזיות ביישוב היהודי של לפני קום המדינה. הוא פוגש מנהיגים ואושיות תרבות חשובות של אותה תקופה, ונע בין העיר הגדולה לעצי התפוז שבקיבוץ; ממחסן בנמל ועד תהלוכת עדלאידע חגיגית. סיפורו נטוע בהווי המקומי ומהדהד את אתגרי ההתאקלמות של ההגירה, כאשר מעל לכול מרחפים געגוע וכמיהה למשפחה ולבית.

הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל מקרב את הילדות והילדים לחוויות היסטוריות של המקום בו אנו חיים, ומעמיק את ההיכרות עם דמויות שעיצבו את החברה הישראלית. בעלילה קצבית וסוחפת, מבטאת תמר בראון אלקלס את הסיפור הפרטי של משפחתה, לו הוסיפה נדבכים מדומיינים מרתקים, שהופכים את הסיפור המרגש לחגיגה של עצמאות, גילוי ואחווה.