השפעה
מכל גיבורותיה של ג'יין אוסטן, אן אליוט היא כנראה המיוחדת ביותר, ומכל ספריה האהובים, השפעה הוא המהפכני ביותר. כמו אליזבת בנט מ"גאווה ודעה קדומה" וכמו אלינור מ"תבונה ורגישות", אן היא טובת לב ושכל, שקוּלה ולא מתלהמת, בניגוד גמור לרבים מהסובבים אותה. אבל היא בשלה יותר, מעניינת יותר ונועזת יותר מהן. לא במקרה היא גיבורת הספר האחרון שהשלימה אוסטן לפני מותה.
בהיותה בת תשע-עשרה דחתה אן את אהבת האמת של קפטן ונטוורת, על פי עצתה והשפעתה של ידידתה המבוגרת ליידי ראסל. עד מהרה עמדה על טעותה, והבינה עד כמה נבוב סולם הערכים החברתי שבשמו פעלה חברתה. כעת, כעבור שמונה שנים, היא תדע לפעול לפי צו לבה ויושרה הפנימי.
בשונה מאליזבת בנט, אן אליוט, כפי שכותבת הסופרת רונית מטלון באחרית הדבר לספר, "באה לנישואיה עם קפטן ונטוורת כאדם שלם, מעוצב וממומש מבחינה רגשית. לא הנישואים הם שמבשילים אותה אלא היא זו שמבשילה את עצמה בתהליך ממושך קודם לכן."
הספר ראה אור בעבר בהוצאת כתר תחת הכותרת "הטיית לב".
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
"השפעה" הוא ספרה הראשון של ג'יין אוסטן שקראתי, ונהניתי ממנו מאוד!
הספר הוא רומן קלאסי של עידן הרג'נסי, הממקם את עלילתו באנגליה של ראשית המאה ה-19, תקופה המאופיינת בחוקי חברה נוקשים, קשיי מעמד ובחשיבות עליונה של נישואין כהכרח כלכלי-חברתי.
הפתיחה של הספר עשויה להיות איטית ולוקח זמן עד שנכנסים לעלילה המרכזית (חידוש המפגש עם קפטן ונטוורת'), אך הסופרת מנצלת בחוכמה את החלק הפותח כדי לבנות באופן יסודי את הרקע החברתי-כלכלי ואת עולמה הפנימי של אן.
על פניו זה נראה כמו עוד סיפור רומנטי של 'הזדמנות שנייה', אבל לב העניין הוא המסע של אן להתבגרות וצמיחה אישית. אן הופכת מאישה "מושפעת" לאישה שלוקחת אחריות על חייה.
אהבתי מאוד את אן. היא דמות שקטה, מופנמת וטובת לב, עם המון בגרות ועומק. חלק ניכר מהרומן מתרחש בתוך הראש שלה. נהניתי במיוחד להכיר את ההתחבטויות, הרצונות הכמוסים והאמת הפנימית שלה. למרות שהיא מרגישה תקועה בחייה (בגיל 27 היא כבר נחשבת 'רווקה זקנה') היא מתמודדת עם הכול ביושרה, בכנות ובבגרות.
ניכר שהסופרת מאוד אוהבת ומעריכה את אן. אוסטן מעניקה לה כבוד על עומק רגשותיה ועל המסוגלות לראות בבהירות את האופי האמיתי של הסובבים אותה בניגוד ליוהרה והשטחיות של אביה ואחותה. "השפעה" מלא ברגעים קטנים ושקטים שבונים את המתח. אין הרבה דיאלוגים "קולניים" או ראווה חברתית, אלא רגעים שקטים של הבנה הדדית בין שני הגיבורים.
חוויית הקריאה הייתה מיוחדת. הסיפור, הכתוב בגוף שלישי, מתמזג באופן כמעט בלתי מורגש עם הקול הפנימי והמחשבות הכמוסות של הגיבורה.
הרגשתי שאני יושבת לשיחת תה עם גברת בריטית עוקצנית. אוסטן עושה זאת בשנינות ובחן, והביקורת שלה חדה ומדויקת להפליא. היא לא עושה הנחות ומותחת ביקורת חריפה על הצביעות והיוהרה של המעמד הגבוה באנגליה של אותה תקופה.
"בלי דוגמאות מתוך ספרים. לגברים היה יתרון גמור עלינו והם שסיפרו את סיפורם, הם זכו להשכלה הרבה יותר; העט הייתה בידיהם, איני מוכנה לקבל שום הוכחה מהספרים"
רוב הסיפור מתרחש סביב שולחנות תה וארוחות ערב באנגליה הכפרית, מה שיוצר תחושה חמימה ונעימה של מרחב בטוח ויציב. השפה העשירה והמנוסחת של התקופה מכניסה לאווירה שונה ומיוחדת.
הרומן דן בנושאים על-זמניים ורלוונטיים כמו: הערכה עצמית מול הצורך באישור חיצוני. חרטה והאפשרות להזדמנות שנייה. חשיבות האופי על פני הנסיבות והמעמד החברתי. מעמד האישה ורווקות מאוחרת.
למרות שבדרך כלל אני מעדיפה ספרות עכשווית, הקריאה ב"השפעה" הייתה הפתעה נעימה.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
