זוחל המבוך קארל

על הספר

קארל בן ה-27 לא ציפה שעולמו יחרב עליו באישון ליל, פשוטו כמשמעו. אבל לפני שנקדים את המאוחר, כמה פרטים יבשים על מה שקרה לפני: הוא בדיוק גילה באינסטגרם שבת הזוג שלו בוגדת בו, החתולה המפונקת והמרגיזה בעלת השם הארוך מדי (אם כי הנסיכה דונאט בהחלט מספיק, תודה רבה) החליטה להתעלל בו ולצאת מהחלון להרפתקה לילית, ובאופן כללי המצב נראה קצת..עגום. קארל, שיורד להביא את החתולה, נחרד לגלות שבעודו בחוץ כמעט עירום, כל מבנה על כדור הארץ הושטח והכוכב הולאם על ידי חייזרים - שגם מעניקים אפשרות לשורדים להשתתף בשעשועון אכזרי בו הם יאלצו להילחם כדי להישאר בחיים. קארל ההמום בטוח שבכלל מדובר במתיחה אבל מהר מאוד הוא מבין שאכן, המשחק זו האפשרות הטובה ביותר. וכך, אנחנו עוקבים אחרי קארל והנסיכה דונאט בעודם מנווטים מבוך מפלצתי וביזארי, כשהיקום כולו צופה בהם.

מה חשבתי במהלך הקריאה

ובכן, אני חושב שהכי טוב יהיה להתחיל בלסכם שזוחל המבוך קארל הוא כנראה הספר הכי מטורלל שקראתי השנה. ובגדול זה די טוב, במיוחד כשמדובר במשהו שונה שלא רואים פה בדרך כלל (או בכלל) וכשהוא מציג את הקונספט שלו עם קצב מהיר למדי.

קודם כל מילה על הז'אנר - זוחל המבוך קארל מוגדר כמד"ב אבל גם ובעיקר כ-LitRPG. בעצם מעבר לעובדה שכל הסטאפ של הספר מבוסס על מדע בדיוני/פנטסטי, האלמנט המוביל שבו הוא שקארל ושאר הזוחלים במבוך מתנהגים כמו דמויות משחקי מחשב, או יותר נכון לומר כמו דמויות ממשחקי מבוכים ודרקונים. זאת אומרת שהקונספט הבסיסי הוא מערכת כוח שמתגמלת על התקדמות במשחק. אישית אני מכיר את הסגנון ממשחקי מחשב כמובן וגם מתכנים נוספים. אם תרצו דוגמאות שקצת מזכירות את הסגנון - רק מבחינת מערכת ההתקדמות, אני יכול לחשוב על סולו לבלינג (Solo leveling) או אומנות החרב אונליין (Sword art online), אמנם מדובר בז'אנרים שונים אבל גם שם תוכלו למצוא דמויות שמתפתחות/כבולות לאיזושהי מערכת דיגיטלית שמדמה מערכת כוח של D&D.

ואחרי ההקדמה הנחוצה, אני אספר שנהניתי ממש להיכנס לעולם שכולו מתמקד בלהעביר את החוויה של התפתחות דמות במשחק, גם אם אכזרי. ומצד שני אני תוהה מה תהיה החוויה של קוראים שלא מכירים את הקונספט שהרחבתי עליו בהקדמה, אני כן חושב שהוא יכול להתאים לכולם בצורה כזו או אחרת, אבל בעיקר סקרן לשמוע חוויות של היכרות עם מערכת כוח בסגנון הזה.

אחד הדברים הבולטים וגם הבועטים בספר זה ההומור, הוא ציני, יבש, אפילו קצת שחור. מה שדי נחוץ כי הספר כאמור לא מייפה את המציאות האכזרית שבה השחקנים נמצאים. אבל בכנות, אני אף פעם לא אגיד לא לקטעים שהצחיקו אותי או לפחות גרמו לי לגחך בקול. מצד שני, הוא גם גס עד מאוד, זה נכון באופן כללי לגבי הספר אבל גם בגזרת ההומור תמצאו לא מעט בדיחות מלוכלכות או סתם התייחסות קצת יותר גסה לסיטואציות.

העלילה לא מאוד מורכבת אבל מספקת מאוד, בהחלט יש אקספוזיציה משמעותית ועדיין הספר לא נופל למלכודת של להפוך למייגע כשמסבירים מה קורה ולמה. להיפך, יש עוד פרטים שאני ממש אשמח להרחבה עליהם ואני בטוח שיהיו בספרי ההמשך.

בגזרת הדמויות לא תמצאו עומק, בעיקר כי הספר כאמור מתמקד באקשן וקצב מהיר. אני לא בטוח האמת שיש בכלל מקום לעומק דמויות בספרים בז'אנר, אם כי אני אגיד בזהירות שאין לי מספיק ניסיון איתו, מעבר לתכנים דומים שיצא לי לצרוך בפורמטים אחרים, לא ממש קראתי ספרים בסגנון (האמת שבימים אלו אני מאזין לספר שדווקא כן בז'אנר והוא אף מוצלח למדי).

בגדול אפשר לחשוב על הספר כאפל וקשוח כי בכל זאת סוף העולם, רציחות וניסיון לשרוד - רק שהכל עטוף בצבעוניות מסנוורת והוא הופך למין "ממתק". אני סקרן לקרוא לאן הסדרה מתפתחת מהבחינה הזו אבל ההתרשמות שלי מהספר הנוכחי שהמצב הקיים לא יישאר כך, למרות שעל פניו הטון הקליל יישאר.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, רצח (גם של ילד בידי הורה), אלימות גרפית, בגידה, קללות ושפה גסה (המון).

מיניות - בעיקר בדיחות גסות אבל אזכורים ורמיזות פה ושם לקצת מעבר, אין סצנות מפורשות ממש.

לסיכום

אני לגמרי מבין מדוע ולמה הספר המדובר הפך לסנסציה, גם אני נשאבתי אליו וסיימתי עם רצון לעוד. הוא חלק מסדרה ארוכה - כרגע שמונה ספרים ומתוכננים עוד שניים. אז בשורה התחתונה אני אסכם שהוא שונה ובועט, ממליץ לכל מי שמוכן להתנסות בספרות קצת פחות מסורתית ולכל מי שאוהב את עולמות משחקי התפקידים, אבל גם לאלו שאוהבים ספרים קצביים וקולחים.

472 עמודים | תרגום: דליה עבר הדני | יוני 2026

תודה שקראתם:)