יום שישי
יוֹם שִׁשִּׁי הוּא הַיּוֹם שֶׁאֵלָיו מִתְנַקְּזִים הַצִּפִּיּוֹת, הָרְצוֹנוֹת וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁל גִּבּוֹרַת הַסִּפּוּר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם וּבוֹ אַבָּא יַחְזֹר הַבַּיְתָה, הִיא מִתְמוֹדֶדֶת עִם דְּאָגוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁהַמִּלְחָמָה מְעוֹרֶרֶת. בְּעֶזְרַת מִשְׁפָּחָה וּסְבִיבָה תּוֹמֶכֶת, הִיא מוֹצֵאת מְקוֹרוֹת שֶׁל רֹגַע.
סִפּוּר אַקְטוּאָלִי וְאוּנִיבֶרְסָלִי גַּם יַחַד, הָעוֹסֵק בִּתְחוּשׁוֹת מֻרְכָּבוֹת וּבְכוֹחָן שֶׁל אַהֲבָה וְתִקְוָה לְשַׁמֵּשׁ מָקוֹר לְהַעֲצָמָה וּלְחֹסֶן.
הַסִּפְרִיָּה שֶׁלִּי הִיא סִדְרָה הַמְּיֹעֶדֶת לִילָדִים וְלִילָדוֹת שֶׁמַּתְחִילִים לִקְרֹא לְבַד. סִפְרֵי הַסִּדְרָה כּוֹלְלִים כִּשְׁלֹושׁ מֵאוֹת מִלִּים בִּלְבַד וּמַצִּיגִים סִפּוּרִים מוֹתְחִים, מְבַדְּרִים וְנוֹגְעִים לַלֵּב, מְלֻוִּים בְּאִיּוּרִים מַרְהִיבִים שֶׁמּוֹסִיפִים לַחֲוָיַת הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה. מַטְּרַת הַסִּדְרָה לְלַמֵּד לִקְרֹא בְּעֶזְרַת סִפּוּרִים טוֹבִים, וּבְמַקְבִּיל לְעוֹדֵד אֶת אַהֲבַת הַסִּפְרוּת וְהַקְּרִיאָה.
ספר זה מהווה חוויית קריאה ראשונה מרגשת וחשובה, המשלבת סיפור אישי עם ערכים אוניברסליים של אהבה, תקווה ועמידות.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
יום שישי מאת מאירה פירון
איורים: ג׳ני מייליכוב
יש לי גאוות יחידה כזאת בהוצאת טל-מאי שהוציאה את ״הכול אודות סופי״. בעיני היא הוצאה עם אומץ שלא חוששת להוציא לאור תכנים איכותיים ולהסתכל למציאות בעיניים.
הספר ״יום שישי״ הוא מקסים והוא כזה.
מדובר בספר לילדים בראשית קריאה.
על מה הספר הזה?
ילדה חמודה שאבא שלה משרת במילואים והיא דואגת לו. היא גם דואגת לאמא שדואגת לאבא ודואגת לסבתא כשסבתא לא עונה ורעש של אופנוע נשמע כמו אזעקה. החולצה הסגולה שאבא קנה לה נפרמה והיא מסמלת את הפרימה הזאת שבלב כשדואגים מאוד. הילדה מספרת לאמא, היא בוכה.
האמא מתקנת את החולצה, הן מדברות עם אבא שאומר שיבוא ביום שישי וקובעות גם עם סבתא.
(כמובן שיש בספר הרבה יותר. תזכרו, תקציר).
יום שישי מציג את הקושי המאוד מציאותי של הרבה מהילדים בישראל, נותן מקום לדאגה, לעצב ולכאב ואז מעודד את השיח, את הפניה למבוגר, את העבודה המשותפת להחזיק את הכאב הזה ולנסות לעזור.
השאלה האם אתם רוצים להקריא לילדים שלכם סיפור על ילדה עצובה?
בעיני התשובה היא שכדאי. זו הזדמנות מופלאה לפתח שיח עם הילד על רגשות. לעודד שיח רגשי ולתקף את החוויה הלא פשוטה של ילדים ישראלים בתקופה זו.
כאמא וכעובדת סוציאלית אני מכירה את הרצון להגן ולהסתיר ולחסוך את העצב יחד עם העובדה הברורה שהילדים שלנו חכמים והם קולטים הכול בין אם נרצה או לא.
השאלה מה אנחנו מתכוונים לעשות עם זה?
האם נאפשר להם את שיח המתקף והמרפא?
בעיני זו חובה.
ואין דרך מעולה יותר מאשר בסיפור עדין מאוד, נוגע ללב, ושוב - מציאותי מאוד.
ואם אעזוב לרגע את התוכן, האיורים של ג׳ני מייליכוב יפים ומדויקים והשימוש בצבעים שזולגים וסביב הלב הכואב ובכלל, הם מספרים גם בצורה ויזואלית ורגשית מאוד.
מזמינה אתכם לקרוא לעצמכם, לילדים, לילדים של השכנים שאבא במילואים ובכלל…
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
