
יצר לב האדמה
תלמה יודעת את כוח המילה ואת סוד האדמה. בעיצומו של גל חום נורא, החורך את רחובות העיר באמצע החורף, עולה בידה ליצור גולם. היא יוצרת אותו מתוך התיעוב שהיא רוחשת לתלמידותיה באולפנה, להוריה המנוכרים, לעצמה.
מתוך אהבתה הנכזבת, מתוך בדידותה ותשוקתה הלא ממומשת היא מצליחה לברוא גולם-גבר מושלם, כזה שנוצר לאהבה ולא לפורענות. אך פורענות מלווה את הגולם כפי שהצל מלווה את האור.
נוכחותו של הגולם פורעת את סדרי הטבע. פרחים פורחים שלא בעונתם, העונות עצמן משתבשות, הדים שכוחים מן העבר מתחילים להישמע. ורק תלמה יפה יותר ויותר.
בספרה הראשון מפיחה שהרה בלאו רוח חיים באחד המיתוסים הגדולים של היהדות ובשפה רבת עוצמה וחושנית הופכת אותו ליצירה אינטימית. היא שואבת מאווירתו של הרומן הגותי ומלשון הרמז, הדרש והסוד כדי לזקק מהם, כאלכימאית, קול חדש, הנוגע בשורשיהם של יחסי הכוח בין גברים לנשים.
יצר לב האדמה הוא ספר הבוחן את עוצמתו של היצר ותוהה על מהותה של היצירה. זהו רומן מטלטל, על כוחן המכשף של מילים ליצור ולהשמיד ועל כוחה של האישה לברוא ולהרוס.
ספר זה מציע חוויה ספרותית עמוקה ומרתקת על כוחה של אישה, המגלמת יצירתיות, כאב ותשוקה.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
צריך לומר- הספר יוצא דופן, יש בו עוצמות אך מעיק.
תלמה היא מיזנטרופית אמיתית, חדורת שנאה ותיעוב לעולם כולל עצמה. מורה בת שלושים שטרם נישאה, גרה בבית הוריה (מה שעתיד להשתנות) וישנה עדיין במיטת הנוער שלה. האירוע הפותח והמכונן במידה מסויימת הוא הלוויית סבתה גרטה. הסבתא שעברה את השואה בגטו ורשה באומץ כלוחמת. תלמה היא ה"קינד'לה" של סבתא.
וכעת תלמה, ה-תלמה, תלמונת (במקור) המספרת בגוף ראשון ולעתים מתייחסת לעצמה בגוף שלישי חיה בעולם מרקיב, מזוהם, מוזנח של טינה וגועל. גם אפרסקים הופכים למאוסים ומצחינים עם זכרון ילדות מטריד. בעולמה יש קרובי משפחה שיחסה אליהם נע בין טינה לחיבה, במיוחד חיבתה לבן דודה חנן ודודניתה נילי למרות שלא הכל אידילי ומתקתק. יש זכרונות ילדות מעיקים עם שניהם ואהבה אסורה. אב חלש ועלוב בעיניה.
דודה אדית (אחות סבתה) חסרת המעצורים והבושה שלא מסוגלת לכבד את פרטיות הזולת ויכולה להיכנס לחדר פרטי ללא רשות. אישה נתעבת וחטטנית שבנה עזב את הבית ורואה בה 'חולת נפש מופרעת'.
ליל סדר מהגיהינום והכנות לל"ג בעומר. בעבודתה כמורה היא מלמדת בנות שהבולטת בהן היא ורדית, מלכת הכיתה ומיכל, מעין סגנית-שפוטה שלה בראייתה של תלמה. ילדות טיפשות כמו כל תלמידותיה.
המועקה בה היא שרויה גורמת לה ליצור גולם-אדם מעפר בית הקברות לו היא מעניקה את השם שאול. הגולם שייכנס לחייה בעוצמות שאין להבין. גולם שקם מתוך היצר כי תלמה החיה בעולם קפדני ואדוק עם אנשים נתעבים היא בסופו של דבר אישה צעירה בעלת יצר.
ספר הנע בין מציאות להזיה, טירוף והבלחות שפיות. לעתים לא ברור היכן בדיוק עובר הקו הדק המפריד בין עולמה האמיתי של ה-תלמה להזיות חולניות של אישה כה חדורת שנאה.
ספר הביכורים של המחברת המחטט בלי מעצורים בנפש מיוסרת, חושף את הקורא לתיאורים בוטים ללא רחם ורחוק מאד מספריה הבאים שקראתי- 'נערות למופת' ו'האחרות'. עם כל יכולתה של הסופרת בכתיבה- הספר הזה, כאמור, מעיק וטורד מנוחה.
דמיון או מציאות בה תלמה רצה אחוזת בהלה.
רוצי...רוצי...רוצי...
הילדה הקטנה רצה בפרדס. התפוזים שנשרו נרקבים אל תוך האדמה בעיסה כתומה. הם מלכלכים את העקבים שלה והיא רצה ורצה ורצה...
ולא תשכח מה שראתה.
מי שמחפש מתקתקות, רומנטיקה ורוך לא ימצא את מבוקשו בספר זה.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: