כל הדברים שלא אמרנו
סלואון הרלו
מה שאת לא יודעת יכול להרוג אותך...
אלה גרהם חוזרת לבית הספר ארבעה חודשים לאחר שאיבדה את היילי, חברתה הטובה ביותר, וכל דבר סביבה מהדהד את האובדן - בעיקר סויר, בן הזוג של היילי. כשהשניים מתקרבים עוד ועוד, תחושת האשמה של אלה הולכת וגוברת - אבל גם המשיכה שלה לסויר...
כשהיא מוצאת את היומן הסודי של היילי, אלה מתחילה לחפש בו פרטים, בתקווה שיגרמו לה להרגיש טוב יותר. אבל להפתעתה היא מגלה שלסויר יש סודות משלו ושמערכת היחסים שלו עם היילי לא הייתה מושלמת כפי שנראתה.
האם התשוקה תגבר על הפחד מהסודות המסתתרים בין הדפים? ומה יקרה לאלה כשתתעקש לחשוף את האמת?
"מותחן חושני אפל, שופע סכנה וטוויסטים בעלילה [...] מושלם עבור מעריצים ומעריצות של קולין הובר." USA Today
"הסופרת טווה מותחן פסיכולוגי שישאיר אתכם דרוכים עד העמוד האחרון." School Library Journal
על המחבר/ת
כל הדברים שלא אמרנו, רומן הביכורים של סלואן הארלו, הוא רב־מכר של הניו יורק טיימס ושל USA Today. הארלו מחלקת את זמנה בין פלורידה לג'ורג'יה, ומנסה לאמן את החתול השחור שלה, פאבו, לא לנמנם לה על המקלדת.
ספר על אובדן, אשמה וסודות שנחשפים דרך יומן אישי, המשלב מתח פסיכולוגי עם מערכת יחסים מורכבת בין אלה לסויר.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
על הספר
אלה גראהם מתכוננת ליומה הראשון בכיתה י"ב בתיכון, אבל האמת שבפנים היא לא מרגישה טעם להתחיל שוב. כמה חודשים קודם לכן, אלה איבדה בתאונה שהיא עצמה גרמה לה את חברתה הטובה ביותר, היילי. להגיד שמישהו התגבר על מותה יהיה הגזמה, ואלה בפרט לא מסוגלת לחשוב על חיים בלעדיה. רק שאז, כשהיא נתקלת ביומן סודי שהיילי כתבה, היא מחליטה ברגע פזיז לקחת אותו ומאוחר יותר גם לקרוא בו - רק כדי לגלות שפרטים מסוימים לגבי היילי לא היו מעולם כמו שאלה חשבה מלכתחילה. במקביל, אלה וסויר, בן זוגה לשעבר של היילי, מתחילים להתקרב, מה שכמובן רק מוסיף למורכבות שאלה נלחמת בה.
מה חשבתי במהלך הקריאה
האמת שעברתי עם הספר הזה לא מעט, אני מודה שבהתחלה הייתי מאוד מבולבל ותהיתי איזה כיוון הספר תופס או מה בדיוק ההגדרה שלו, אבל הוא כן מתכנס ומשתפר בנקודה מסוימת ואפשר להגדיר אותו כמותחן פסיכולוגי עם נגיעות רומנטיות.
בואו נדבר על למה בכלל לא הבנתי מה הכיוון. בכנות, הייתי בטוח שמדובר בספר נוער בוגר על התמודדות עם אובדן. בפועל, לא מצאתי בו את המורכבות והעדינות (לפחות לא בצורה מעמיקה ואמינה) שיש בהתמודדות כזו. כשחשבתי שאולי הספר בכלל רומנטי, גם אז לא מצאתי מהרומנטיקה יותר מדי וכנ"ל בגזרת המתח. בשורה התחתונה, מדובר בספר שצריך להתכונן אליו. לוקח לו זמן עד שהוא מגיע לנקודה שבה הקצב מטפס וגובר עד לשיא.
הדמויות לא מאוד מורכבות בעיניי, מה שדי מתכתב עם ז'אנר המותחנים. כאמור, בתחילת הקריאה קיוויתי לאפיון דמויות רחב יותר בהתחשב בעובדה שהציפיות שלי מהספר היו אחרות לגמרי, אבל ככל שהתקדמתי הבנתי את הבחירות של הארלו לגבי הדמויות, למרות שככה או ככה יש ניסיון שלה לתת קצת עומק.
יש שתי נקודות מבט, אחת של אלה ואחת של סויר. אמנם רוב הזמן אנחנו חווים את הסיפור דרך אלה, אך יש גם לא מעט מהזווית של סויר. בסך הכל האיזון בין נקודות המבט טוב ואהבתי את הבחירה הזו, גם אם לפעמים הרגשתי שהמעבר לא נחוץ.
מבחינת קצב וטוויסטים - מהרגע שהספר עובר למחוזות המתח הוא רק מגביר הילוך עוד ועוד עד לסיום הגדול. אישית ניחשתי כמעט את כל הטוויסטים ובכל זאת הכתיבה עדיין סחפה אותי. זה לא אומר שאני חושב שהספר חף מבעיות. מדובר בספר ביכורים וזה מורגש, אבל כששחררתי את הציפיות הקריאה הייתה די קולחת.
אני כמובן אוסיף טריגרים ותכנים רגישים בסוף הסקירה, אבל כבר עכשיו חשוב לי לדבר על הדבר ששינה לי את כל חוויית הקריאה. יש בעלילה תכנים קשים מאוד שממש לא ציפיתי להם, בטח שלא מספר נוער, גם אם אחד שמוגדר לנוער בוגר או YA. זה כמובן עניין של טעם ורגישות ועדיין, אם היה ספק כלשהו מהסקירה שלי שאולי בכל זאת מדובר בספר רומנטי/התבגרות עם קצת מתח, זה ממש לא המקרה.
לסיכום
אז כן, אחרי שצלחתי את ההתחלה החלשה של הספר הוא הפך למשהו קצת יותר מגובש, עם המון מתח שרק מתגבר. אישית הוא תפס אותי לא מוכן ברמת התכנים ובכל זאת אני חושב שלחובבי מותחנים פסיכולוגיים הוא יתאים מאוד, גם אם במבט ראשון הוא לא נראה ככזה שמשתייך לז'אנר.
טריגרים ותכנים רגישים
זוגיות אלימה ומתעללת, אלימות במשפחה, מוות, תאונה, בגידה, הזנחה הורית, הטרדה מינית, חטיפה.
מיניות - נשיקות, מזמוזים וכמה סצנות יחסים קצת מפורטות.
318 עמודים | תרגום: דנה טל | ספטמבר 2026
תודה שקראתם:)
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
