
כמעט פיקסאבל
קייסי האמלטון מאושרת. יש לה הכול – משפחה אוהבת, חברה נפלאה וחיים בטוחים ומאושרים בעיר המושלמת. אבל כשהכול כל כך טוב, יש לך יותר מה לאבד.
שמועות על פלישת השדים לעיר מתחילות להתפשט, ואירועים מוזרים מתרחשים בזה אחר זה. המשאבים בעיר אוזלים; ריילי, חברתה הטובה ביותר, נעלמת; ונער מסתורי מופיע וחושף בפניה סודות על העיר ועל העולם שמחוץ לה.
כשחומות הביטחון נסדקות קייסי נאלצת להימלט, ויוצאת למסע לעצור את השדים המאיימים על כל מה שהכירה. במסע הזה היא תגלה שהגבול בין טוב לרע דק הרבה יותר ממה שחשבה — ושהשאלות הקשות באמת לא תמיד מגיעות עם תשובות.
האם תצליח קייסי לתקן את המצב?
בכתיבה מרגשת, מלאת דמיון והומור, הילה דולב פורשת תעלומה סוחפת על אומץ ובחירה, וחושפת גיבורה שלא מחפשת להיות מושלמת — אלא פשוט אמיתית.
על המחברת
הילה דולב היא סטודנטית לתואר ראשון במערכות מידע ומדעי הקוגניציה. את ספרה כמעט פיקסאבל החלה לכתוב כשהייתה בת 15 בלבד. הספר זכה לתמיכת קרן רבינוביץ' לספרי ביכורים.
ספר מרתק לחובבי רומנים מדעיים-דמיוניים המחפשים סיפור עם עומק רגשי ומסרים משמעותיים.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
כמעט פיקסאבל/ הילה דולב
הוצאת קינמון, 370 עמודים
בקצרצרה על הספר:
קייסי האמלטון חיה בבועת מושלמות אבל כול בועה חייבת להתנפץ מתישהו וזה יקרה כשהשדים יבואו, חברה שלה נעלמת, בחור מיסתורי מגיע ומספר לה על "המחנה" מקום שבו מתאמנים לנצח את השדים ומשתף אותה על סודות ושקרים
מתי הבחירה באמת שלנו? מתי אנחנו הולכים כעיוורים? איזה סוד הוא יותר מידי? ומה אנחנו יודעים?
אהבתי:
נתחיל עם הכריכה שאין ספק שהיא מהממת! נמשיך עם העימות של הדמיות עם מציאות/כאב ועוד שלמרות קוצרו של הספר מראות התפתחות וגדילה
והרעיון השונה של מקור השדים והאפיון שלהם.
פחות:
אני מבינה שקייסי הגיבורה שלנו גדלה בסביבה מוגנת באופן קיצוני אבל דברים מסויימים שהיא לא מבינה/מכירה קצת קיצוניים בעיני ופוגעים באמינות בשבילי
בנוסף איכשהו לאורך כל הסיפור לא הצלחתי להשאב לעלילה ולבצע הפרדה מלאה הרגשתי את ה"מסר" באופן מוחלט
דירוג הורי: 16+
טריגרים: אובדן, כאב פיזי, מוות
הגרעין של הרעיון מקסים, ומניחה שיהיה יותר אטרקטיבי לקורא.ת יותר צעיר, ספציפית הרגשתי שזה ספר ראשון אבל מכאן אפשר רק לעלות וזאת נקודת פתיחה טובה למדי.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: