להבת הברזל
רבקה יארוס
סדרת הספרים שכבשה את העולם
“בשנה הראשונה, חלק מאיתנו מאבדים את חיינו. בשנה השנייה, כולנו מאבדים את האנושיות שלנו.״ זיידן ריירסון
סודות. הקרבה. הישרדות.
כולם ציפו שוויולט סורנגייל תמות במהלך השנה הראשונה שלה בבית הספר ללוחמה צבאית בסגייה, כולל ויולט עצמה. אבל הניפוי היה רק המבחן הראשון, הבלתי אפשרי, שנועד לסנן את חסרי כוח הרצון והמזל, שאינם ראויים להישאר.
עכשיו מתחיל המבחן האמיתי, וויולט כבר תוהה איך היא תשרוד. מעבר לאימונים המפרכים והאכזריים שנועדו, בין היתר, למתוח את כוח הסבל של הרוכבים, מגיע סגן מפקד חדש, והוא חדור מטרה ונחוש להוכיח לוויולט עד כמה היא חסרת אונים – אלא אם כן היא תבגוד בגבר שהיא אוהבת.
אומנם גופה של ויולט חלש ושברירי, אך לרשותה עומדים שכלה המבריק וכוח רצון מברזל. צוות הפיקוד שוכח את השיעור החשוב ביותר שבסגייה לימד אותה – לרוכבי הדרקונים יש חוקים משלהם.
עם זאת, הנחישות לשרוד לא תספיק השנה. ויולט מגלה את הסוד האמיתי החבוי בבסגייה מזה מאות שנים – ושום דבר, גם לא אש של דרקון, לא יספיק כדי להציל אותם ברגע האמת.
השנה השנייה הקטלנית בבסגייה מחכה לכם.
ספר לכל חובבי פנטזיה צבאית על רוכבי דרקונים, המתמקד בהישרדות, סודות עתיקים, ומאבק מתמשך בתוך מסגרת אימונים קשוחה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
זהו ספר שני בטרילוגיה, וככזה, ניגשתי אליו בציפייה ובחשש, כי הראשון (האגף הרביעי) היה טוב וסוחף ויצוק בתבנית הז'אנר הרומנטזי (אז נא לארגן ציפיות בהתאם - כן, כל הקלישאות שם), והספר השני יכול להיות מעבר צולע לספר השלישי שאמור לסגור את הטרילוגיה, או להצליח לעמוד בפני עצמו למרות שאנחנו מכירים כבר את הדמויות הראשיות, ואת העולם.
והספר הזה הצליח! 735 עמודים שמתארים את השנה השנייה של ויולט סורנגייל בבסגייה, בית הספר הצבאי בממלכת נוואר. כעת זיידן (אהובה החתיך אששש) כבר חייל, והוא מוצב באחד המבצרים בגבול, בעוד ויולט, (שכזכור, קטנה ולא חזקה אבל מאוד חכמה) מתמודדת עם המשך הכשרתה הצבאית. כמצופה, זה נעשה אכזרי, ומאתגר אותה ואת הקשר הרומנטי בינה ובין זיידן, ואת הקשר בין הדרקונים שלהם.
אבל יש חניכים חדשים בשנה א', ויש התפתחויות בגזרת הדרקונים, ויש אתגר לחזק את רשתות ההגנה. אנחנו גם מקבלים עוד הצצה לחיים של זיידן לפני המרד, ולהיסטוריה של נוואר, ונחשפים לתככים בתוך המערכת הצבאית.
יש אזהרת טריגרים בתחילת הספר, והיא מוצדקת. שימו לב. בנוסף, אחת המלחמות המתוארות שם הזכירה לי מאוד מלחמות שחווינו כאן, אצלינו, וזה גם טריגר.
עם זאת, זיידן הקשוח והמנותק רגשית, נעשה יותר רך בקצוות מול ויולט שמקשיחה עמדות, אבל שלא כמו גריי מהחמישים גוונים, לא מרסקים לו את דמות החזק/שולט בעצמו/כריזמטי/הכי הכי. תודה על כך. הגזמה היא בכמות השברים והפציעות שכולם שם נפגעים ומחלימים בקלי קלות עם האשפים וההילרים שלהם. אבל זה נסלח במגבלות הז'אנר.
כצפוי, אני לא יכולה לחכות לתרגום של הכרך הבא (ממש קשה לי לקרוא אותו באנגלית, האמינו לי שניסיתי), ואפילו שמעתי שרבקה יארוס כותבת כבר את החלק הרביעי.
ארבעה כוכבים מתוך חמישה כי אי פה אלמנט חידוש ולמרות שכתוב מצויין, הוא עדיין בתבנית הז'אנר.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
