לווייתן ברוח
"כנראה שבגרמניה מישהו חייב תמיד להתעופף באוויר", חלפה בי מחשבה, "בברלין היו אלה מלאכים, ואילו כאן, על גדת הדנובה, זהו לווייתן שמקיא ממעיו נביא".
לווייתן ברוח מזמין את הקוראים למסע מרתק, בזמן ובמרחב, הכורך, כדרכו של חיים באר, את הספרותי וההיסטורי. ראשיתו של המסע בספרון צהוב כריכה שהתגלה לפני כארבעים שנה בחנות יד שנייה בירושלים, חבוי בין דפיו המתפוררים של ספר עברי עתיק.
תוכנו של אותו ספרון מוציא את הגיבור למסע לעיר ימי־ביניימית רבת־מסתורין בגרמניה, על גדות הדנובה, שמכותלי הקתדרלה שלה מקדמות את פני העוברים ושבים נחרותיה של "חזירת היהודים" האנטישמית המגולפת באבן, ומקירות בתיה עוד בוקעות זעקותיהן האילמות של המצבות היהודיות שנבזלו מבית העלמין הקדום והוקעו עליהם לדיראון עולם.
זהו מסע אל הוויית חייה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמפוארות שהתקיימה מאות שנים על אדמת גרמניה, עד גירושה בשנת 1519.
המסע לגרמניה העומד בבסיס הרומן כרוך במסע ספרותי אל עולמו של אחד מגדולי סופרי היידיש במאה העשרים – יוסף אופאטושו.
יצירתו החדשה של חיים באר מפתיעה ושונה מכל מה שכתב עד היום.
את הספר חותמת אחרית דבר מעמיקה ומאירה עיניים מפרי עטו של חוקר הספרות פרופ' דן מירון.
"לווייתן ברוח" מציב במרכזו מסע שנפתח בגילוי ספרון בירושלים וממשיך אל גרמניה שעל גדות הדנובה, תוך עיסוק בהיסטוריה של קהילה יהודית עתיקה, בסימני אנטישמיות ובקשרים בין מסע אישי למסע ספרותי אל עולמו של יוסף אופאטושו, עם אחרית דבר מאת פרופ' דן מירון.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
לוויתן ברוח - חיים באר
הוצאת עם עובד
חשבתי שאני עומדת לקרוא סיפורת אך למעשה קראתי מסע מרתק של הסופר עצמו בעקבות ספרון אקראי שמצא לפני שנים רבות בחנות ספרים יד שניה בירושלים.
תחילתו של הסיפור לפני כארבעים שנה. חיים באר, המחבר, רצה להשיג לעצמו עותק נוסף של "ספר החסידים". הוא אכן השיג את הספר אך בתוכו היה ספרון קטן של אחד מגדולי סופרי היידיש במאה העשרים, יוסף אופאטושו. שם הספר יום אחד ברגנסבורג.
רגנסבורג היא עיירה קטנה במדינת בוואריה שבגרמניה, על מפגש שבין נהר הדנובה לנהר הרגן, שם הייתה קהילה יהודית גדולה שנספתה רובה ככולה בשואה. הספר שמצא המחבר עוסק ביום אחד בקהילה היהודית, יום בו אמורה להתרחש חתונה גדולה בקהילה ויום בו נוחתת עליהם גזירת גירוש נוראה. קטעים מאותו סיפור נחשפים בפנינו לאורך הקריאה ואיתם מחשבות של הסופר, מחקרים שערך והשוואות ליצירות אחרות בנות אותה תקופה.
למחבר אין הסבר למה דווקא סיפור זה שבה את ליבו. הוא לא הסתפק רק במחקר אקדמי. הוא נסע לעיירה רגנסבורג שלוש פעמים להתחקות אחרי מקום התרחשות העלילה ותושביה, לאט לאט הוא נחשף לאובדנה של הקהילה היהודית על כל סממניה. חורבן גדול של מבנים ואפילו של בתי העלמין והנורא מכל מצבות יהודים המקשטים בתי גויים. וכך יצא שהמחבר יצא לרגנסבורג בעקבות סיפור ומצא עצמו מתעד זכרונות ושברים מהקהילה היהודית שהייתה שם.
אני מאוד אוהבת את סגנון כתיבתו של חיים באר. יש בו תחושה ארכאית של פעם, כתיבה המתובלת בפסוקים וביטויים מהשפה העברית עם מליצות מסוימת שגורמת לקורא לחשוב או לנסות להבין דבר מתוך דבר. אומנם קצת הפריע לי ובלבל אותי כאשר ביטויים שנחשבים דתיים מצאו שימוש בתיאור אורחות הגויים - אך שפה היא שפה ואין בה הגבלת שימוש.
זהו סיפור מסע מרתק הכולל בתוכו גם מפגשים עם אנשים מעניינים שהעשירו והעמיקו את משמעות החיפוש והתובנות שהתקבלו.
קריאה נעימה!
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
