
מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית
סיפור מרגש על כוחה של גיבורה שמשנה את העולם לא בכוח הקסם הקלאסי, אלא בכוח היצירתיות והאומץ שלה.

הוספת ביקורת
ביקורות
מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית / ט' קינגפישר
מאנגלית: גילי בר-הלל סמו
על מה הספר?
מונה נכנסת למאפייה של דודה שלה ב-4 בבוקר ומוצאת גופה.
מונה היא קוסמת, מהסוג שיודע לכשף רק בצקים ומאפים.
לא נשמע ואוו גדול, אני יודע, אבל ברגע שמונה מוצאת את הגופה על הרצפה של המטבח, כל החיים שלה מתחילים להסתחרר, כולל מה היא יכולה לעשות עם כח קסם "פשוט" כמו קסם בצקים.
מה אהבתי?
את הספר קראתי ביום כיפור.
מי שמכיר אותי ידע שביום כיפור במהלך הצום אני קורא ספרים על... אוכל.
אמנם האוכל כאן ממש לא במרכז הבמה אבל היה לי מאוד כיף לקרוא ספר שמתעסק לא מעט בלחמניות מתוקות, לחמי מחמצת ועוגיות ג'ינג'ר. אלו היו קריצות נחמדות שהוסיפו לי אישית עניין.
בנוסף, יש כאן שינוי גישה מרענן שמאוד אהבתי - ברוב ספרי המתח הסופר/ת משאירים אותנו על קצה הכיסא ומדלגים מטעמי נוחות על כל הקטעים שלא תורמים למתח ולעלילה.
כאן בספר, לעומת-זאת, יש התייחסות לדברים הבסיסיים ביותר כמו - מה קורה כשלאסירה יש פיפי פתאום? או מה עושים ברגע הזה שפשוט ממתינים לפני הקרב ואיך לומר, למרות כל החרדה והמתח, משעמם?
נכון, הדלתות נעולות, אבל זה בסדר, זה לא כאילו שאני צריכה פיפי או משהו.
בשנייה שחשבתי את זה הבנתי את הטעות שלי. את לא יכולה לחשוב דבר כזה בלי שמיד יהיה לך פיפי.
ועוד ציטוט, שאולי הוא טיפונת ספויילרי אז יכולים לדלג:
זה קצת עצוב כשיש מכשף מרושע קשור לרגלייך, איש מת בחדר השני, שליטת הממלכה מהלכת לידך בחדר ואת מחכה לפתוח בהפיכה שתסלק בוגד מהממלכה... ואז את קולטת שמשעמם לך.
בסה"כ הספר חמוד מאוד והעלילה זורמת ומעניינת ברובה.
מה פחות אהבתי?
כשזה מגיע לספר שבכותרת שלו מדובר על אפייה - הייתי מצפה לתחקיר מעמיק על העולם הזה. או לכל הפחות מעמיק מספיק.
הסופרת מודה בתודות בסוף הספר שהיא לא אופה, ושהיא קנתה מיקסר במיוחד כדי להרגיש איך בצק מרגיש כשנוגעים בו בידיים. שזה מקסים, אבל לא מספיק.
כאחד שאופה בעצמו, ואופה דברים מורכבים כמו לחמי מחמצת, היה לי קשה עם המון תיאורים על הצבק שלא היו מדויקים, או דברים כמו זה שבצק עמד שם כמה ימים טובים בחוץ, בתקופת ימי הביניים בלי קירור, והוא אמור היה לאפות לחם בצורה כזו או אחרת ולשמור על מבנה, משהו שלחלוטין לא הגיוני ברמה הכימית...
כמו-כן, הרגשתי קצת, לא הרבה - רק קצת, שיש פה אג'נדה שמאוד מנסים להעביר לנו.
הספר מתעסק המון באיך ה"רגילים" מתייחסים ל"בעלי הקסם", או איך אנשים נהיים גיבורים בלי שהם בחרו בזה, בזמן שהמנהיגים הם לא אלו שלוקחים אחריות.
יש מסרים שהם על הדרך וזה סבבה, פה זה היה קצת יותר מידי In your face, ואז זה כבר מרגיש כאילו כל הספר מתעסק באג'נדה...
לסיכום
ספר חביב פלוס, מתאים לנוער בגילאי 13 ומעלה לדעתי, רק לקחת בחשבון שיש תיאורים שהם על גבול הגרפיים של דם או קרבות עם סכינים.
הוא מעביר את הזמן בצורה נחמדה, לא יודע אם הוא השאיר בי איזשהו חותם עמוק שאזכור לאורך שנים.
היה שלב בספר שעצרתי רגע, והעברתי לעמוד הראשון, כדי לראות מי תרגמה אותו. זה היה כשהופיע הביטוי הגאוני "הבצק השתפלך". ואז כשנזכרתי שזו גילי בר הלל סמו, צחקתי בקול, אמרתי "אה ברור" והמשכתי לקרוא.
אז קודם כל, זאת סקירה על "מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית", וחוץ מזה – למרות שהתגובה להצהרה הבאה היא "דה!": גילי היא גאון שאין דברים כאלה.
ועכשיו נעבור לספר:
מונה היא קוסמת "קטנה". היא לא יכולה להטיל כשפים מסובכים, והדבר מאד מתאים לה. היא בעיקר אופה, ומשתמשת ביכולת הקסם הזניחה שלה כדי לעזור לבצק לתפוח, או להפיח חיים באנשי ג'ינג'ר חמודים. יש לה גם דלי עם מחמצת מחמד בשם בוב, כי למי אין דלי כזה, נו באמת. אבל יום אחד, וזה לא ספוילר כי זה המשפט שפותח את הספר, מונה מוצאת גופה של נערה על רצפת המאפייה, ו... כל חייה משתנים.
זה ספר פנטזיה לנוער בוגר, והיו בו קטעים שהרגשתי יותר את הפנטזיה, וקטעים שהרגשתי יותר את הנוער בוגר. מונה היא גיבורה מתוקה ומיוחדת ובהחלט לא מושלמת. קל להזדהות איתה ובהחלט אפשר לקנא בה – בעיקר על כוח הקסם המדליק שלה. אלה הם הקטעים שהכי אהבתי בספר, שממש הציתו את הדמיון והיה אפשר בקלות גם לדמיין אותם כסרט. בלי ספוילרים, למונה יש יכולות ממש מגניבות, וכל הרעיון הזה של קוסמת בצק הוא גאוני.
מבחינת העלילה, היא הייתה קצת "קרובה מדי לבית" עבורי, עם תיאורי הדברים שעושה השלטון, החיפוש הסלקטיבי אחרי קוסמים "כדי לרשום אותם", והפחד ממה שיקרה אם "הרעים" יצליחו במזימתם, ויפרצו למרתפים בהם מתחבאות משפחות, כדי להרוג אותן. אבל זה לא הספר, זאת אני.
מדובר בספר חמוד מאד ומקורי מאד, עם כמה הבלחות דמיון גאוניות. ממש לא רק לנוער. והוא בהחלט עושה חשק למאפים, אבל לאו דווקא לאנשי ג'ינג'ר.
נ.ב: התודות בסוף הספר מעניינות מאד ונותנות הצצה לאחורי הקלעים של הספר ולאתגרים של סופרת שכותבת "ספרים חמודים ואופטימיים" שההוצאות לא ידעו איך לאכול את הספר שלה, חה חה חה.
מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית / ט' קינגפישר
תרגום: גילי בר הלל סמו
הוצאת מטר
318 עמודים.
ועוד נ.ב: הספר נשלח אלי לסקירה, שזה אירוע מרגש למדי בפני עצמו מבחינתי.
על מה הספר: מונה, אופה בת 14, מוצאת בבוקר אחד אומלל גופה – נגררת לארמון בעל כורחה, וההרפתקאות שלה, של מחמצת שאור בשם בוב, ואיש ג'ינג'רברד אחד מתחילות. בדרך היא נעזרת בכמה דמויות – בהן מולי המקרקשת, ספינדל, דודה טביתה, והדוכסית, ומתעמתת עם האויב הנורא ביותר – איש האביב הירוק ואוברון. למעשה יש לאוברון תואר מכובד, אבל אני לא זוכר איך כותבים אותו אז תסלחו לי. זה איז ונגמר בטור. לא שזה משנה כל כך.
מה אני חשבתי:
חלוקת הספר הייתה לא טובה. בהתחלה עוד סוקרנתי ממש אבל רגע מסויים זרק אותנו לשום דבר וכלום עד ה50% - שם אנחנו פוגשים את אחת הדמויות הכי טובות בספר: הדוכסית. הספר היה יכול ללכת על חקירת הרצח של הנערה שאת גופתה מונה מוצאת בתחילת הספר, אבל הספר הלך לכיוון אחר לגמרי.
כן, הספר מצחיק והרבה מאוד מההומור שמור כמובן לאיש הג'ינג'רברד שמלווה את מונה לאורך כל הספר, ולספינדל היקר, והדוכסית האדירה, אבל המצחיק לא כיסה על זה ש... אני מצטער, אבל לא היה הרבה סיפור. בחלקים רבים מהסיפור השתעממתי יחד עם מונה בגלל הנסיבות. אחרי שהחלק המשעמם נגמר מגיע עוד חלק לא מובן שבו חלוקת הספר פוגם בו – חוסר ההסברים של למה דברים קורים. ואחרי טוויסט כזה או אחר אנחנו מושלכים לתיאורי הכמעט סוף ואז הופ, נגמר.
הספר משאיר פתח אפשרי לספר המשך ואני כבר מודיע מראש – אני לא חוזר אליו. הספר הזה היה לא אחיד ברמתו ומאוד לא מספק. הרעיון הכללי מאוד מבדר, ומה שמשך אותי בתקציר היה לחם השאור, בוב, אבל בפועל? זה לחם שאור שתפקידו ממוזער עד המערכה האחרונה.
אכזבה נוספת היא גם מכיוון פישוט הנבל המרכזי שעליתי עליו עוד מהפרק השני או השלישי, והוא לא היה מעניין מאוד. אין לו שום מורכבות והוא נבל לשם נבליות וזהו. אין לי באמת סיבה לפחד או לשקשק ממנו כי הוא..... נבל גנרי ולא מאוד מעניין.
אם כבר פנטזיה, אז עד הסוף. אני רוצה לראות קצת תעוזה. אני רוצה לראות שהמצחיק עולה עד הסוף. לא שזה נקטע פה ושם לקטעים משמימים וחוסר עומק בדמויות – כולל מונה עצמה. שיהיה ברור, יש דמויות, אבל לא נכנסים אליהן עד הסוף. הסיפוק היחיד הוא הסוף וגם אל הסוף מתייחסים כ- יאללה, היה פה סוף? סיימנו? יאללה הלאה.
טריגרים: מוות (כפי שמובן כבר מתחילת הספר), הקאות, וזהו.
בואו נגיד 3 בסולם ניר מתוך 5. זה ספר בינוני מאוד עם רעיון יפה וביצוע מאוד בינוני. ואפשר היה להרגיש את זה. ולפי פרק התודות, גם הבנתי למה.
והערה שהיא ייחודית רק לעצמי - אני לא עף על הכריכה של הספר. עניינים של לקות ראייה וזה. אבל מה שקורה זה שבעצם אני רואה הרבה קישוטים שחורים על רקע תכלת, ומשהו זהוב מופיע על הכריכה אבל אין לי מושג מה זה. זה עניין שהוא רק שלי אז אני לא מוריד על זה נקודות, אלא רק מספר לכם מה אני רואה.
איזה כיף למצוא ספר פנטזיה שהוא "גם וגם".
גם בניית עולם וכוחות קסם, גם תעלומת רצח, גם מסע גיבורה קלאסי של נערה וגם ספר מצחיק, קליל וכיפי. נראה לי שאפשר להבין מההקדמה שאני מחבב את הספר, אז בואו נצלול לתוך הסקירה.
📖 במה עוסק הספר?
מונה היא נערה בת ארבע עשרה, יתומה, שעובדת במאפייה של דודתה בעיירה "ריבר-ברייד". בנוסף להיותה שוליית אופה, היא גם קוסמת, אבל לא כזו ששולטת בכוחות האש, המים והשמים או מדברת עם דרקונים ומפלצות.
מונה היא קוסמת אפייה. הכוח שלה מאפשר לה לגרום לבצק לתפוח, לא להישרף, להפוך לחם יבש לקצת יותר רך וליצור שבלולי קינמון ולחמניות מתוקות במיוחד.
מונה הייתה יכולה לחיות חיים רגילים לחלוטין, אלמלא היא הייתה מגלה גופה של נערה על רצפת המאפייה המשפחתית. היא נחשדת כאחראית לרצח, פוגשת בקיסרית במשפט, יוצרת ברית עם אחיה של הנרצחת ומגלה מזימה כנגד בעלי הקסם. מזימה שהוצאתה לפועל מסכנת לא רק אותה, אלא את העיירה כולה ומעבר לה.
לאורך הספר הכה משעשע, מונה תלמד להשתמש בכוחות שלה, תחשף לקוסמים נוספים ולכוחות הלא פחות מטורפים שלהם, ותוכיח שכדי לעזור להציל את העולם, לפעמים לא צריך להיות אפילו איש. מספיק להיות איש ג'ינג'רברד.
📖 מה חשבתי על הספר?
+ בניית עולם: מדובר בספר פנטזיה קליל, ובכל זאת נעשתה בו בניית עולם ברמה גבוהה. החל מהמבנה הגיאוגרפי של העיירה, התפקידים הפוליטיים השונים בשלטון והיצורים המתוארים בו, אבל מה שהכי אהבתי היה האופן בו הדברים הועברו - כמובנים מאליהם. אף אחד לא עצר ונדהם מזה ששלד של סוס צועד ברחוב, ובאותה המידה לא מרשת הנהרות שבתוכם חיות מפלצות איומות ("הכי גרועים הם סרטני הנהרות. נגד הצפרדעים די להניף מטאטא, אבל בשביל להיפטר מסרטון נהרות זומבי צריך להזמין מגרש שדים").
+ גיבורה לא מושלמת: מונה היא גיבורה נפלאה בגלל שהיא לא מושלמת בשום צורה. היא לא שולטת בקסם שלה, היא לא יודעת לתכנן מזימות והיא אפילו דיי תמימה. הבסיס הזה הופך את מסע הגיבור שלה לכל כך מוצלח. מלהיות זו שמטפסת במעלה אסלה(!) כדי לשוחח עם הקיסרית וזו שציפור הבצק שלה מתפוצצת באוויר, היא הופכת לזו ש... (טוב, בלי ספויילרים!)
+ כתיבה משעשעת: הלך הרוח המעט גמלוני, מגומגם ומשעשע של מונה עובד מעולה ועובר לכל אורך הספר. פשוט כיף לקרוא. לדוגמה, "אם אף פעם לא ניסיתים לנהל שיחת חולין עם בת אצולה מעל גופו הקשור של מכשף רשע כשבחדר הסמוך שוכב איש מת, דעו שזה לא קל!" כמו כן, היכולת שלה לדמות כל דבר וכל אדם למאפים היא בהחלט יוצאת דופן.
+ כריכה מצטיינת: לא מדובר בכריכת פנטזיה 'קלאסית', אבל גם לא מדובר בספר פנטזיה קלאסי. הכריכה מדמה ספר הדרכה לקוסמים, ולאורך הקריאה מבינים עד כמה הוא נכון ומדויק לכתב היד. אהבתי מאוד.
📖 לסיכום...
מחפשים פנטזיה קלילה, זורמת, וכיפית לקריאה? הגעתם למקום הנכון. חובבי מאפים ייהנו אפילו יותר, תאמינו לי. מומלץ בחום.

קראתי את הספר "מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית" בעקבות המלצות רבות בדף הפייסבוק של המלצות אמיתיות על ספרים.
הספר נחמד, כתוב לא רע, מתורגם נפלא (תמיד חייבים לתת את הדעת על חוויית הקריאה עצמה, על השפה וכמה היא תורמת, תרגום בכלל זה). והנה מגיע ה-אבל:
הספר נקרא כספר נוער ולא מתעלה לטעמי מעל ההגדרה. עובדה זו מורידה מערכו בעיני.
מאז ומעולם קיימים ספרי נוער, ואפילו ילדים, שנקראים על ידי ציבור מבוגרים בהנאה גדולה והופכים לספרי קאלט, סרטים וכל הנלווה. הארי פוטר, משחקי הרעב, הסודות של ניקולאס פלאמל, ומהזמן האחרון כישוף בין הקוצים וחרשתא הם רק מעט מהדוגמאות. מה שעושה אותם למתאימים גם למבוגרים הם העלילה, הדמויות והשילוב של מה שמבוגרים היו אולי מגדירים כ"שיעורי חיים". כל המרכיבים האלה לא מספיק מפותחים בספר לטעמי - העלילה די סטנדרטית ולא מחדשת, הדמויות לא מפותחות, לא שומעים עליהן מספיק, לא מכירים אותן מספיק ואין הרבה אזכור של מניעים רגשיים ופסיכולוגיים. חוץ מלהאמין בעצמה וביכולות הקסם שלה, קטן ככל שיהיה, להשפיע על המערכה מול הצבא הכי מפחיד בסביבה, אין לנורה הרבה מה לתרום לנו. הספר לא מעלה שאלות שאנחנו יכולים לקחת איתנו ולהרהר בהן, לא מעלה מספיק סוגיות ששולחות אותנו להביט על חיינו, להעריך אותם ולחפש איפה אנחנו יכולים להשתפר ולשפר.
ספר נחמד עבור ילדים בני 10-14, כבר לא עובד על גילאי התבגרות ממש או עבור מבוגרים קוראים ומחפשי משמעות.
A wizard's guide to defensive baking/ t. Kingfisher
האזנה בליבי,8:30 שעות
לממהרים: ספר שנון ומתוק ממש! מומלץ בחום והתודה ל דבי ינקו-חדד
שבזכות שיחה על פוסט ממילואימניק שחיפש גור מחמצת שידכה אותי עם הספר הזה
זאנר: פנטזיה.
דירוג גילאי: 14+
על הספר בקצרה:
מונה היא מ'גיקה קוסמת בעלת התמחות מינורית בקסם, היא ה"לוחשת לבצק" יחד עם גור המחמצת שלה בוב, מונה בת ה14 עושה קסמים עם הלחם והעוגיות, היא גורמת להם להיות הכי טובים שאפשר, לא להשרף להשאר טריים ולפעמים היא אפילו מרקידה עוגיות אנשי גינגר עבור הלקוחות, היא כול כך מוצלחת שאפילו דודתה נותנת לה לפתוח את המאפייה בבוקר, נערה מתה במאפייה זורקת את מונה להיות גיבורה בעל כורחה.
זה יהיה ספר שהוא כולו לגמרי למה כן כי ממש מלא זמן לא התאהבתי בספר שהגיבורה שלו רק בת 14!
הקריינות מעולה, מערכת הקסם מוגדרת וברורה אבל גמישה הדמיות הראשיות ודמיות המשנה נפלאות כבר אמרתי שיש לה עוגיות גינגר שרוקדות? העולם גם הוא מלא פוטנציאל ואישית לא מצאתי חורים בעלילה
קסם של ספר לרגעים שצריך pick me up!