מלחמת הוויברנים - שפת הדרקונים 2
מי היא ויוויאן פֶֶתֶֶרסווֹלוֹ? האם היא ’הסנונית’ - פנֵֵי המרד בממשלה
המושחתת ובדרקונים הפולשים? האם היא ’נחושת הומה’ - מתרגמת
שעומדת על סף גילויה של שפת דרקונים חדשה?
ואולי היא סתם ויו, הנערה שאיבדה את אהבת חייה כשניסתה להיות
מרגלת? כל בני האנוש והדרקונים בבריטניה רוצים לדעת את התשובה, וגם
ויו עצמה לא בטוחה מהי, אבל היא נחושה לגלות. חמושה במכונת האזנה
למחשבות דרקונים, ביומן ובו רמזים לשפת דרקונים מסתורית ובצורך עז
בנקמה, היא יוצאת בעקבות הוויבֶֶרְְנים החמקמקים. אם תצליח לשכנע
אותם להצטרף למלחמה, ייתכן שלמהפכה יהיה סיכוי להצליח.
אבל האם תצליח לנצח גם בקרב שבתוכה?
על המחברת
ס”פ ויליאמסון היא סופרת נוער ומתרגמת. טרילוגיית שפת הדרקונים
שכתבה זכתה להצלחה עצומה. ספריה תורגמו ל־ 20 שפות והיו לרבי־מכר
בינלאומיים. מלחמת הוויברנים הוא הספר השני בסדרה.
זהו ספר פנטזיה לנוער המשלב מרד, דרקונים, חיפוש אחר שפה מסתורית ומאבק פנימי של גיבורה שמנסה להבין מי היא בתוך מלחמה רחבה יותר.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
אזהרת מסע: זו סקירה על ספר המשך, אז אני ממליץ לקרוא את הסקירה שלי על הספר הקודם (וכמובן את הספר עצמו!) לפני הסקירה שלי על השני בסדרה.
על הספר
לאחר אירועי הספר הקודם, ויו (ויויאן) המתאבלת ושבורת הלב מצטרפת למורדים. ולמרות שהיא לא מקבלת את המשימות הגדולות שהיא חולמת עליהן, הנחישות שלה גבוהה במיוחד. בעודה מתקדמת לאיטה בניסיון ללמוד על הוויברנים, היא נקלעת לתסבוכת שהיא לא ציפתה לה. מכאן אנחנו עוקבים אחרי ויו בניסיונותיה להבין איך לצאת מהמצב המורכב, אבל גם לגלות מהו מקומה האמיתי בעולם - האם היא הפנים החדשות של המרד, מתרגמת מומחית ואוהבת שפות, או בכלל משהו אחר וחדש?
מה חשבתי במהלך הקריאה
כששפת הדרקונים יצא, הוא מהר מאוד זכה אצלי לתואר "מרהיב". היו בו לא מעט אלמנטים מוצלחים שהבליטו אותו לעומת ספרי פנטזיה אחרים. אז כשראיתי שההמשך שלו הגיע אלינו, לא היה לי ספק שאני חוזר אליו עם ציפיות גדולות לגבי העולם שוויליאמסון בנתה.
אני מודה שההתחלה הייתה לי קצת מבלבלת, לקח לי זמן להיזכר בדמויות מעבר לוויו עצמה. כמו כן, יש איזו קפיצת זמן קטנה, שגם תפסה אותי לא מוכן. למרות שהסופרת כן מנסה להכניס פה ושם תזכורות ולמלא את החלל הקטן בזמנים, אישית זה לא מאוד עזר לי.
אבל! בשלב כלשהו שבו כבר כן נשאבתי עמוק, נהניתי ממנו מאוד. משהו באיכות הכתיבה, בניית העולם והדיאלוגים פשוט רמה אחת מעל, היה כיף כל כך להמשיך ולגלות עוד על הדרקונים והדינמיקות שלהם עם בני האדם. בנוסף, כבר בחלק הקודם היה דגש על שפות ותרגום וגם בספר הנוכחי זה קיים - ואפילו יותר. מרגישים את האהבה של ויליאמסון לשפות וכמה הנושא נוגע לליבה. קונספט מיוחד מאוד, אין ספק.
אני כן חושב שהוא סובל מעט מתסמונת הספר השני. כאמור, החזרה לעלילה הייתה לי טיפה מורכבת בהתחלה. אבל מעבר לזה, אחרי הסוף החזק של שפת הדרקונים, הרגשתי כאילו אני מתחיל שוב מאפס. מהצד השני, בקטעים מסוימים הוא אפילו מתעלה על הראשון, אבל התנודות באיכות קיצוניות - קטעים מסוימים טובים בהרבה מהספר הקודם וחלקם ממש פחות.
הפעם בעלילה יש גם יותר מקום לרומנטיקה, אמנם לא במינון גבוה שמשתלט על קו העלילה המרכזי אבל זה בהחלט משהו נוכח יותר שגם רלוונטי לדמות של ויו. ואם אני כבר מזכיר את ויו, יש לציין שהיא עוברת את אחת ההתפתחויות הנהדרות שקראתי בתקופה האחרונה. עוד לפני כן היא הייתה דמות מורכבת יחסית אבל ככל שהתקדמתי בקריאה לא יכולתי שלא להתרשם מהתהליך שהיא חווה.
דבר נוסף שבלט לי במיוחד - אחרי שבספר הראשון פחות התרכזתי בפוליטיקה, כי בניית העולם הייתה לי חשובה ומעניינת יותר וגם כי היא הייתה בעיקר ברקע, הפעם כבר לא היה אפשר להתעלם מכמה שהיא מניעה את העלילה. זה לא בהכרח פוגע באווירת הספר, אבל יש משהו מעט קודר במלחמה שוויו וחבריה חווים ובכלל, יש כאן אלמנט שהופך את העלילה לכזו שמונעת ממהלכים פוליטיים.
לסיכום
בשורה התחתונה מלחמת הוויברנים הוא באמת המשך קלאסי - יש בו קטעים מוצלחים יותר מהספר הראשון, אבל גם קצת פחות. הוא גם מתפקד כ"גשר" לחלק הבא בסדרה, ככה שהסוף שלו אולי סוגר את קווי העלילה של הספר השני, אבל הוא עדיין מסתיים בקליף האנגר. אם אהבתם את הספר הראשון אל תפספסו גם את ההמשך. ובכלל, אני ממש ממליץ על הסדרה לאלו שמחפשים ספרי פנטזיה מיוחדים שעומדים בפני עצמם גם בלי מערכת קסם מורכבת וצבעונית, אלא מתמקדים בבניית עולם מרהיבה.
טריגרים ותכנים רגישים
בגדול אם הייתם בסדר עם התכנים של הספר הראשון לא תהיה בעיה.
יש תיאורי מלחמה, פציעות ומוות. מבחינת מיניות לא משהו מעבר לקצת נשיקות ומזמוזים.
304 עמודים | תרגום: ארז אשרוב | ספטמבר 2026
תודה שקראתם:)
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
