מלכיצדק

מלכי צדק

ישי ויסמן

הוצאת תשע נשמות

"הפשטות היא האמת, וזו הפסגה העליונה ביותר של אמונה וצדק. "

לקח לספר הזה הרבה מאד זמן להגיע אלי, מאז שזכיתי בו. מה אגיד לכם היה שווה לחכות ועוד יותר היה שווה לקרוא אותו.

תקציר

העיר תל אביב נחרבה. על חורבותיה מוקמת עיר /מדינה דיסטופית. העיר מונהגת ע"י כת אכזרית ומושחתת. רב האזרחים נבערים ונשלטים תוך שימוש בטכנולוגיה ,סמים וחוקים מצמררים שמוכתבים ומיושמים ע"י המשיחיות הקדושה. 

הכתיבה הקריאה האומנות והלימוד אסורים. אין חופש בחירה והאמת היא רק דבריו של השליט העליון בלבד. 

ברוכים הבאים למלכיצדק!

העיר שיש בה הכל -חוץ מצדק

אבל יש את אייזיק... כשסדרת פשעים מערערים את הסדר הקיים בעיר, וגם את עולמו של אייזיק, הוא יוצא למסע שיעמת אותו עם עברו ויגרום לו לקלף מעל עירו את סודותיה האפלים ביותר. 

מה חשבתי

המשפט הראשון בגב בספר : "לפניכם תרחיש בדיוני אך לא דמיוני". המשפט הזה הלך איתי לאורך כל הספר. 

יש ספרים שנותנים לך אגרוף בבטן או סטירה לפנים תקראו לזה איך שאתם רוצים. הם לא קלים לקריאה ,הם לא עוזבים אותך והמחשבות מסתובבות איתך תוך כדי הקריאה ,במקרה הזה ישר מההתחלה,לאורך כל הקריאה והרבה אחרי. 

דיסטופיה ?פילוסופיה ?או כל האמת בפרצוף?

מה עלול לקרות אם נמשיך לחיות תוך חוסר התחשבות בעולם שבו אנו חיים.תוך הסכמה עם שלטון מושחת ונתינת כח בידיים של אנשים לא ראויים. נמשיך לבזבז משאבי טבע ולזהם את הסביבה .נמשיך לפתח טכנולוגיות שעלולות להפוך לכלי הרסני בידים לא נכונות ועוד הרבה מאד רעות חולות. 

אם נמשיך לשבת כל אחד בביתו ונחשוב שאחד לא יכול לשנות ואחרינו המבול.... אז.... הבדיוני או הדימיוני יהפוך למציאות! ותחשבו על זה... 

אז מספיק אחד כנראה בשביל להתחיל שינוי גדול ותיקון שקרים ועוולות של שנים. וזה אולי הצד האופטימי והמנחם בספר. 

אייזיק אינו גיבור רגיל, להיפך,הוא לא צדיק תמים אבל הוא אדם חושב נחוש ואמיץ מאד. הוא לא מחזיק מעצמו ולא עושה לעצמו שום הנחות. הוא אנטי גיבור נפלא דמות מרתקת שמועברת נהדר ע"י הסופר. 

הספר קטן אמנם בגודל(149עמודים) ופורמט קטן. אבל הוא ספר ענק לכל עניין ודבר. 

מי שמחפש ספר לבריחה מהמציאות שיעשה לא נעים, זה לא הספר! מי שמחפש משמעות, מחשבות והפעלה נמרצת של הגלגלים במוח ולא פוחד לעמוד מול מראה נוקבת וקשה, זה בול בשבילכם. 

אני מאד אהבתי בדיוק מה שאני מחפשת בספר... 

מלכיצדק/ ישי ויסמן

דיסטופיה ישראלית

הוצאת תשע נשמות,150 עמודים

על הספר בקצרצרה: תל אביב המעטירה נהרסה ועל חורבתיה הוקמה מלכיצדק, במלכיצדק יש מעמדות סבל ואנאלפבתית, גיבור סיפורנו הוא אייזיק ששיך למעמד בעלי המקצוע (בעיקר שומרים וגובי חובות) שיוצא בעקבות אובדן פטרונו הסוחר יצחק לחקור ולמרוד במוסרות השליטה והמעמד.

הספר קצר ותמיד יש לי קצת הסתייגות מספרים כאלה מנטלית יש לי תחושה שהסיפור לא באמת שלם/ נדחס , כאן למרות שהסיפור טוב לתחושתי האורך כן משפיע על הקצב הן של העלילה והן של התפתחות הדמות

הפרטים של העולם מרתקים, ופותחים מלא שאלות שלא באמת מקבלות מענה כמו למשל עולם החי

הרבה מהדמיות מוצגות באופן מעורפל לדוגמא ללא שמות מה שמקשה להתחבר ומשמעותי ככול שהדמות בעלת השפעה רבה יותר

בנוסף הרגשתי חזרתיות רבה בהקשר של התקשורת עם בני המעמד הנמוך (הואסליסטים) מבחינת התכנים ודברי המטיף

אז למה כן?

כי השפה, כי הרעיון, כי עולם החי, כי פילוספיה ופסיכולוגיה

וכי אמרתי ;)

אני נמשך לפרוזה ישראלית בגלל הקרבה שלה לחיי היומיום ולריאליזם. אני גם נהנה מפנטזיה בגלל המרחק הברור בין העולם שלנו ליקומים בהם דרקונים, טרולים וגמדים חיים יחד, אבל יש משהו בדיסטופיה בכלל ובדיסטופיה ישראלית בפרט שנוגע בדיוק בנקודה שמעלה את התהיה -

עד כמה אנחנו רחוקים או קרובים לרגע בו הדמיון עלול להפוך למציאות? במקרה של "מלכיצדק" המרחק הוא בן 125 שנים בלבד, אבל הוא מרגיש הרבה יותר קרוב מכך.

📖 במה עוסק הספר?

"מלכיצדק" היא נובלה דיסטופית המתרחשת בשנת 2150 על גבי שרידיה המתפוררים והמפויחים של העיר תל אביב.

לאורך השנים תל אביב הנאורה, הליברלית והמודרנית נוהלה על ידי איש עסקים. תושביה לא אכלו בעלי חיים, כמעט ולא עבדו והעבירו את זמנם בעשייה תרבותית, חופש והגשמה, אך את האושר מחליף שיטפון והרס שמצפים את חורבות תל אביב בזפת. כך קמה לה ממלכת "מלכיצדק".

המנהיג החדש מייצר תרבות של קסטות בה עבדים עלובים ונרצעים חיים בצפיפות, בבורות ובעוני. מסוממים, שיכורים וחיים בתת תזונה כדי לספק את צרכיהם של 'העליונים' שחיים בעיירה המדמה גן עדן. חוקים נוקשים שומרים על הסטטוס-קוו, כשהחשוב מכל הוא איסור הרג. הרי ה'זכות' הזו שמורה רק למנהיג העליון.

כשאייזיק , גובה חובות בעל סקרנות לא בריאה (עבורו), נחשד ברצח של אדונו, הוא הופך באחת לאויב הציבור ונרדף בידי השלטונות. לאורך מסעו הוא מגיע לכל קצוות תל אביב ומגלה את סודה האפל ואת ייעודו האישי.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ תעלומה מותחת : שאלת השאלות היא מי רצח את אדונו של אייזיק. התשובה מניעה את העלילה צעד אחד קדימה ומובילה את הקורא אל הסוף הבלתי נמנע אך הכה מתגמל.

+ משל פילוסופי : כשקראתי את הספר, מצאתי מספר רב של נקודות השקה דווקא עם "הנסיך הקטן". המפגשים המגוונים של אייזיק עם דמויות שונות (מקורבן תמים ובעל חוב, לבעלת הבר המשופמת המייצרת אלכוהול פיראטי, המזכירה המסתורית שמסמלת את העולם שנמוג ועד ל"גדול", המנהיג-נביא שבדמותו נברא העולם החדש) הן תמונת מראה שלנו, הקוראים, ברמות תודעה משתנות המייצרות הרים של חומר למחשבה.

+ עולם נפלא ובנוי לפרטים : הפרטים הקטנים עושים את הסיפור. החל מטורבינות הרוח שנועדו לנקות את האוויר, מטבעות המתכת עמם מנהלים מסחר, הנוזל הצהבהב שמסייע להחלמה, החיות ההזויות שאוכלות או נאכלות (תלוי מי ניצב מולם) כמו המורים, הטוסרות, כבשני הלילה, הדינורים והפינאים. כיף לצלול פנימה.

📖 לסיכום...

שאלת את ישי מה מקור ההשראה לספרו, ולדבריו "רגע ניצוץ של מחשבה שהיה לי בשנת 2020-2021 מה יקרה אם תל אביב תחרב באסון אפוקליפטי? מה יהיה פה אחרי? מה יהיה כאן עוד 130 שנה? איזה משטר? איזה חברה, איך יחיו האנשים ומשם זרמתי לתכנון העלילה ולכתיבת הפרקים."

מדובר בנובלה שמצליחה לדחוס לתוכה עולם דיסטופי, תעלומה בלשית ורבדים פילוסופיים על תודעה, קיום, זהות ופסיכולוגיית האדם. מרתק ומומלץ בחום.