מסיבה של שקרנים
זהו יום הולדתה השישה־עשר של סופי מתיוס. אביה לא חסך בהוצאות: נשף יוקרתי ומוגזם, אחוזה מפוארת על שפת צוק ורשימת המוזמנים הכי שווה שאפשר לדמיין. אבל רגע אחרי שמכבים את הנרות על העוגה והאורות שבים ונדלקים, נשמעת צרחה. שנמשכת כאורך הזמן שבו גוף צולל מטה באוויר.
רשימת האורחים קטלנית:
- דני – האם החורגת הצעירה והיפהפייה, שמאז לידת בתה אכולת ספקות עצמיים.
- אורלה – המטפלת האירית, הנוטה להאמין באמונות טפלות וחשה שסכנה מרחפת מעל הבית.
- מיקיילה – חברתה הטובה ביותר של כלת השמחה, ואולי לא תמימה כמו שכולם חושבים.
- קים – האקסית הערמומית של אבא, שמעולם לא התגברה על הכעס שלה.
כולם מוזמנים למסיבה. לא כולם יֵצאו ממנה בחיים.
מסיבת סוויט סיקסטין נוצצת וגדולה מהחיים – מהסוג שיודעים להפיק רק בטקסס – נהפכת לזירת פשע קטלנית במותחן אפל, מסחרר ומלא תפניות, המעניק ניחוח רענן לתעלומות בנוסח "מי עשה את זה?".
על המחבר/ת
הסופרת קלסי קוקס גרה באזור הגבעות של טקסס, מגדלת שתי בנות וצופה במותחנים בריטיים – כל החומרים הדרושים ליצירת ספר מתח שחייבים לקרוא עד הסוף. לקוקס, בוגרת תואר שני בכתיבה יוצרת, יש חיבה מיוחדת לדמויות מורכבות, לטוויסטים מפתיעים ולמסיבות שכולם מדברים עליהן. מסיבה של שקרנים הוא ספר הביכורים שלה, ואם יהיה לכם מזל – היא תזמין אתכם גם לאירוע הבא.
זהו מותחן המתרחש סביב מסיבת סוויט סיקסטין נוצצת בטקסס, שבה חגיגה משפחתית הופכת לזירת פשע ומעמידה במרכז אורחים בעלי סודות, מתחים ומניעים אפשריים.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הספר הרגיש לי כמו חיקוי זול של עוזרת הבית, בשילוב עם ספר נוסף שקראתי לאחרונה ושכרגע אני לא מצליחה להיזכר בשמו. לאורך הקריאה הייתה לי תחושה שכבר נתקלתי בסיפור ובאלמנטים דומים בעבר, ולכן היה לי קשה למצוא בו משהו מקורי או מיוחד.
העלילה הייתה צפויה לחלוטין ולא הצליחה להפתיע אותי בכלל. די מהר הבנתי לאן הדברים הולכים, וכתוצאה מכך מצאתי אותה גם משעממת. במיוחד כשמדובר במותחן, ציפיתי שהספר יצליח לגרום לי לפקפק לפחות בחלק מההשערות שלי – וזה פשוט לא קרה.
וזה דווקא חבל, כי בעיניי היה לספר הרבה פוטנציאל. הרעיון עצמו היה טוב ויכול היה להתפתח למותחן הרבה יותר מעניין ומפתיע, אבל מבחינתי הביצוע פשוט לא הצליח לממש את הפוטנציאל הזה.
רמת הכתיבה הייתה בסדר, והקריאה עצמה הייתה זורמת מספיק.
בסופו של דבר, התחושה העיקרית שלי הייתה שכבר קראתי את הסיפור הזה בעבר, רק בגרסה טובה יותר. העלילה הייתה צפויה ומשעממת, לא הייתה אפילו הפתעה אחת עבורי, וחבל במיוחד משום שהבסיס לסיפור בהחלט היה שם.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: