מעגל הימים

מכירים את הסטונהג'? אתר בבריטניה שיש בו מצבור של אבנים ענקיות, באופן מתמיה מאוד. עמודים ניצבים ועליהם קורות. ברור שזה עתיק מאוד, אך לא ברור איך בימי קדם הצליחו לבצע את זה, ועוד יותר לא ברור למה. קן פולט, לקח על עצמו את האתגר, ובספר "מעגל הימים" שכתב, הוא מעלה השערות, גם לרעיון וגם לביצוע.

העלילה מתרחשת בסביבות שנת 2500 לפני הספירה, בתקופה שאנשים חיים בשבטים המאופיינים בעיקר בעיסוק שלהם – רועים, איכרים, מלקטים, סתתי צור – ולכל שבט גם מאפיינים חברתיים כמו קודים משפחתיים, צורת לבוש, יחס להנהגה ועוד.

יש גם כוהנות, שהן נושאות את הזיכרון, בסיפורי האגדות שהן מספרות, בידע שלהן לגבי מספרים ועונות השנה, והתקשורת עם האלים שאחראים על הבצורת והגשם וענייני הצדק כמו נקמת דם.

גיבור הסיפור, ספט, בורח מאביו, סתת הצור האכזר, ומנסה להתקבל בשבט הרועים, אותו הוא פגש ביריד השנתי המתקיים ביום השוויון, באביב. באירוע הזה הוא מתוודע לג'ויה, שדווקא נמשכת לכוהנות, לידע שלהן, ולעיסוקים היותר רוחניים ופחות גשמיים.

בימים ההם, המונומנט שלידו הכוהנות פועלות, ובו מתכנסים ארבע פעמים בשנה, היה עשוי עמודי עץ וקורות עץ, אך הוא נהרס, וג'ויה רוצה לבנות במקומו מונומנט מאבן, שלא יתבלה ולא יושמד. לצורך שינוע האבנים והעמדתם היא זקוקה לעזרה רבה, לתוכנית, ולהסכמה של ההנהגה. רק שבנתיים יש מלחמות בין השבטים, בצורת, וטעויות אנושיות...

פולט מצליח לבנות עולם עשיר ואמין, גם כשלאנשים בקושי היה בגד לגופם וקערה לאכול ממנה. כבר היתה להם אש, והייתה שפה משותפת. כמובן שלא היה כסף אבל כבר היו מריבות על שווי העסקאות, וכמובן התאהבויות בתוך השבטים ובין השבטים. עוד לא היתה משטרה אבל היה מי שעשה את החשבונות של עין תחת עין, ומתי זה "מאוזן". והיו מי שידעו לתכנן פתרונות הנדסיים שאת התוצאות שלהם אנחנו רואים עד היום.

בחמש מאוד עמודי הספר, התרגשתי, חייכתי, הופתעתי, וכאבתי. מסיפורי האהבה, מהתעוזה של אנשים ונשים, מהאכזריות והאטימות והבריונות ומהחשיבה האסטרטגית שפולט נטע בגיבורים.

יתאים לחובבי היסטוריה, לאוהבי נפש האדם, ולמי שלא מפחד מספרים ארוכים.