מר אנגלמן לא זמין

אני מתעורר באוטובוס ליד מקום לא מוכר בשם ״חמניות״ (לפי שלט מעוטר בגסויות), גופי כואב ממכות, ברשותי תיק צד ומפתח מסתורי והנהג המשונה מאיץ בי לרדת ולצאת לדרך. אני לומד ששמי מוטי שוורץ.

נכון נשמע כמו התחלה של משחק מחשב טוב מנקודת מבט הגיבור? נכון שאפשר כבר לדמיין איך הדמות מתחילה לחקור את הסביבה, פוגשת דמויות נוספות, מגלה ממצאים למצוא רמזים בדרך לפתרון תעלומה? ברור שבדרך יהיו כמה קרבות טובים שמובילים לקרב סופי עם הבוס?

ככה לפחות הרגשתי כשפתחתי את ״מר אנגלמן לא זמין״ - מין דגדוג מוכר שהנה הולך לקרות משהו כיפי, שידרוש ממני לזכור פרטים, לנחש מה הולך לקרות ולהחזיק חזק בסיבובים שבטח יטלטלו אותי מאפשרות אחת לאחרת, והכל באווירה קומית קיצונית, מתובלת בהומור השחור של רז.

ואכן, לאורך הספר מתפתחת העלילה ומוטי שוורץ, הנוכל הקטן, כלומר אני, מסתבך בהרפתקה שמתחילה כמו קומדיה של טעויות וממשיכה, בקצב גבוה, להתפתח לסיפור משעשע מאוד שיש בו מתח, אקשן, מערכות יחסים מורכבות בין דמויות (קיצוניות במאפייניהן) וביקורת על משרד (ועולם) התרבות של מדינתנו הקטנטונת והשסועה.

העלילה בקצרה (כי אין מה להכביר מילים) - מוטי שוורץ מתחזה לשאול אנגלמן, המשורר הלאומי הנחבא אל הכלים שאת גופתו הוא מוצא בביתו במושב חמניות (שבו מתחיל הסיפור), במטרה לקבל בשמו את פרס משרד התרבות ולפתור את בעיותיו הכספיות האקוטיות. כמובן שהמזימה מסתבכת, ואוסף דמויות מתערבב בבלילה ומוסיף לה טעם וריח חריף-מתקתק. וכמובן שבסיפור משולב גם כלב, כי איך אפשר בלי כלב, והרבה ויסקי מסוגים שונים.

הספר קל לקריאה, כתוב בשפת דיבור, ישראלי מאוד ומצחיק מאוד.

״מר אנגלמן לא זמין״ מתאים במיוחד לכל מי שרוצה לברוח למספר שעות מהמתח האמיתי של הימים האלו ולהיבלע בסיפור, שלמרות שהוא מטורלל על גבול ההזוי, ממש אפשר (שלא לומר קל) לדמיין אותו מתרחש במציאות שבה אנחנו חיים.

בעיני, מהטובים בסוגו. תהנו.