משחק האומנת
לאלכסנדרה מאונטבטן יש הרבה תוכניות לחיים, אבל לחיים יש תוכניות אחרות בשבילה. כבתו של יורד ים היא ראתה עולם ורכשה השכלה מגוונת יותר מזו של נשים אחרות במעמדה באנגליה של המאה ה 19. כעת היא מנסה להשיג בכוחות עצמה ביטחון כלכלי ובית.
אבל שרשרת אירועים שתחילתם באי הבנה וסופם בטביעה של כלי עבודתה בנהר התמזה, מאלצת אותה לקבל על עצמה תפקיד בלתי אפשרי: להפוך שתי יתומות פרועות, בנות חסותו של דוכס, לגבירות צעירות ומנומסות. אלא שהילדות לא זקוקות למשמעת. הן צריכות חיבוק ובית אוהב.
ליורש ההולל של הדוכס אין שום כוונה לשנות את דרכיו. אבל לעיתים השינוי פשוט נכנס דרך הדלת הלא נכונה. כמו כל יורש עשיר וחסר מוסר המכבד את עצמו, צ'ייס מקפיד על כלל חשוב אחד: בלי רגשות. כל הרגשות כולם.
כאשר אומנת קטנה ועקשנית מנסה להחזיר אותו למוטב, הוא מחליט להבהיר לה שלא תצליח לשנות אותו. אבל אלכסנדרה אינה מה שהוא חשב: היא חדת חושים, חכמה ונוקבת. מהר מאוד החומות המקיפות את ליבו של צ'ייס מתחילות להתמוטט.
רומן מרתק ושנון של טסה דר, המשך לסדרת ספרי הדוכסים עם דמויות חכמות וכימיה חזקה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
משחק האומנת/טסה דר
הוצאת ספרים בעלמא, 302 עמודים
תרגום ענבל שגיב נקדימון
על הספר בקצרצרה:
טעות בהבנה ובניסוח ויש שיאמרו תוכניות של העולם כשהוא לחלוטין צוחק על התוכניות הרציניות שלך מביאות את אלכסנדרה מאונטבטן להיות המנחה והמדריכה לחינוך ונימוסים של האחיות רוזמונד ודייזי
כמשקל נגד וכאיזון לאפטרופוס ההולל שלהם צ'ייס
היורש לדוכסות
מה חשבתי:
אני מרשה לעצמי להתחיל באמירת הרחוב: "אני פיפי"! ולפני שתשלחו אותי לפזיו רצפת אגן או ברוח התקופה לבית הספר הקרוב לנימוסין והליכות אסביר שזה הספר המשעשע ביותר שקראתי בחצי שנה האחרונה ומי שצריכה קצת צחוק לבריאות מוזמנת לעצור כאן ופשוט ללכת לקרוא
למי שרוצה קצת הרחבה אציין שזה לא אויבים לאוהבים קלאסי זה אישה רציונלית לחלוטין שיודעת שהבחור חתיך ככול שיהיה הוא צרה צרורה ולא מהססת לומר לו את זה
החלק המפתיע והמשעשע כאן הוא שהוא בהחלט מסכים איתה למרות שאין לו רצון או תחושת צורך להשתנות
מרגיש לי שכמה מהדברים לא לחלוטין נאמנים לתקופה אבל זה ממש לא מפריע למי שרוצה לשאוב קלילות וצחוק ועונג משנינות מילולית טובה
ולהנות מהריקוד בין הדמויות עד לסוף הידוע מראש והמתבקש אך גם ולא פחות רצוי ומדוייק
ספר שנגמר מהר מידי ומשאיר טעם נפלא של עוד!
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
