
סבתא וחוטי הפלא
כשסבתא מגיעה לעיר חדשה אין לה לא סל ולא מזוודה, רק זוג מסרגות והרבה פקעות של חוטי פלא. מכיוון שאין לה איפה לגור היא סורגת לעצמה בית נאה עם כיסאות ומיטה, קומקום וספלים, ואפילו זוג נכדים חמודים ושובבים.
הצרות מתחילות כשראש העיר לא מסכים לקבל את הילדים המוזרים לבית הספר.
קומיקס צבעוני, מלא דמיון ושמחה, שיצרה המאיירת רוני פחימה על פי הסיפור סבתא סורגת מאת הסופר האהוב אורי אורלב, זוכה פרס אנדרסן העולמי לספרות ילדים (1996) ופרס ביאליק (2006), ומחבר הספרים 'האי ברחוב הציפורים', 'חיית החושך' ועוד.
סיפור מרתק על כוח הדמיון והיצירתיות, המציג עולם של אפשרויות בלתי מוגבלות.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
מה הקראתי לבן שלי עכשיו? וואי חייבת לזכור לקרא קודם לבד...
סבתא סורגת, סבבה, סורגת בית, כלי בית, חצר וכו' ממש ממש הכל, אבל אז היא סורגת גם שתי בובות - בעיניה הנכדים שלה והם משחקים וממש כייף להם - אוקי עד כאן סביר. עכשיו הם מגיעים לגיל בית ספר והיא רוצה לשלוח אותם לבית ספר 🤔 הם סרוגים!!! הבית ספר מסרב לקבל אותם כי הם לא אמיתיים - לגיטימי לא? ואז הספר ממש יורד על מי שמתנגד להכניס בובות לבית ספר כתלמידים מן המניין - בעיקר הפרצופים שלהם נראים מרושעים (מצ''ב תמונה).
עכשיו אם המסר היה לגבי ילדים שונים (מבחינת מראה, מוגבלות וכו') אז היה לספר את כל הלגיטימציה להכפיש את שמם של המתנגדים. אבל הם בובות!!! איך בית הספר/העיר אמור לשתף פעולה עם זה???
ולסיום היא כועסת על העיר אז היא פורמת את כל מה שסרגה, גם את הילדים שהחשיבה כילדים - אז אם הם ילדים איך היא פורמת אותם לכל הרוחות???
אם הסיפור אמור להיות משל למשהו אחר אז אשמח אם תסבירו לי ולילד בן הארבע, כי המסר ממש לא מספיק ברור.
מישהו מעוניין בספר? אשמח למסור אותו...
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: