סילבר עילית

על הספר

ורן דארלינגטון רגילה לחיי הסתרה והישרדות בעולם דיסטופי שבו צדים את אלו שכמותה. ורן היא משודרגת - חלק מהאוכלוסייה שהתפתח והשיג יכולות מנטליות על טבעיות. לאחר שהגנרל רדן השולט ביבשת טבח בהם וכלא את אלו שנשארו בחיים, המשודרגים הקימו תנועת מרד אליה ורן תורמת בדרכים קטנות תוך כדי שהיא חיה חיים כפולים עם דודה המשודרג וכמה חברים נוספים. כל זה נלקח ממנה אחרי כמה תקריות שמובילות אותה בעל כורחה לתוכנית הכשרה לפלוגה נחשבת ביותר בצבא הגנרל. ורן שלנו כמובן מתעבת את הצבא ומנסה להסתיר את זהותה האמיתית, רק שהקפטן המסתורי (והחתיך) שלה עוקב אחריה בעוד גם היא לא בדיוק מסוגלת להניח לו.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אני אהיה כן, באתי לספר עם ציפיות זהירות. רציתי מאוד לקרוא אותו אבל כמו כל ספר עם הייפ מטורף ברשתות הגעתי בהנחה שיש מצב שמדובר במשהו שונה לחלוטין. אבל מה בסוף? טוב, נהניתי מאוד רוב הזמן וזה גם הקיו לצלול לסקירה.

עם סילבר עילית הייתה לי חווית קריאה שכבר יצא לי להתנסות בה, שום דבר בספר לא מיוחד או מפתיע בפני עצמו - וזה בסדר כי בכל זאת מדובר בטרופים נפוצים מאוד בשנים האחרונות. מה שבאמת חשוב הוא שבפועל התמכרתי אליו תוך כדי קריאה, למרות שהוא בכלל לא חף מפגמים כאלו ואחרים, או כאמור מרגיש כמו עוד משהו שכבר קראנו.

מדובר בספר ארוך למדי, כמעט 600 עמודים. כמות העמודים המאסיבית שלו היא גם חרב הפיפיות של הספר - מצד אחד, הוא כן מרגיש ארוך לפעמים וכנראה שסבב עריכה נוסף אכן היה מועיל ומקצר אותו, אבל באותה נשימה קיצוץ היה מדגיש כמה מהחלקים היותר בעייתיים. ומהצד השני דווקא בזכות שהוא ארוך יש בו כל כך הרבה תוכן והתרחשויות, יותר ממה שיצא לי לקרוא בדרך כלל מספרים בסגנון. זאת אומרת שמעבר למה שציפיתי שיהיה בו, הוא הפתיע והמשיך את העלילה גם אחרי ההכשרה של ורן למרות שההתמקדות היא על תוכנית האימונים.

אני גם אספר שהטוויסטים לא באמת הפתיעו אותי, אפילו את הגדולים צפיתי כמעט מההתחלה. זה מתקשר לעובדה שהספר לא מתיימר להיות ייחודי או מקורי במיוחד אלא פשוט סוחף וקצבי מאוד - ואת זה הוא עושה מעולה. קצת קשה לי להעביר את התחושה אבל בפועל הקצב המהיר לא נעלם לרגע ודבר רודף דבר כל הזמן, מה שדי מרשים בהתחשב בזה שהוא לא בדיוק קצר, כבר אמרתי?

אחד הדברים הכי טובים בעיניי בסילבר עילית הוא דווקא העולם. הוא כן הרגיש כמו שילוב של דברים שכבר קראתי (כן, גם מהבחינה הזו) אבל הוא היה מעניין ועם הרבה מידע על אירועי עבר יחד עם איזון ששומר על סודות שיחשפו בהמשך הסדרה. גם מבחינת חלוקת היכולות יש גיוון לא רע, במיוחד כשהמיקוד הוא לא בהכרח על הצד העל טבעי אלא הוא משמש כמוטיב להניע את העלילה.

בואו נדבר על ורן. כגיבורה ראשית היא בהחלט דמות נשית חזקה ובולטת כמו שהייתם מצפים. היא גם פזיזה הרבה יותר מדי לטעמי ופועלת ללא מחשבה יותר מפעם אחת - מצאתי את עצמי רוטן עליה שוב ושוב, אבל אני מניח שבסך הכל זה דבר טוב שהיה לי אכפת ממנה. דמויות המשנה לא מאוד מפותחות ויש לא מעט מהן, אם כי גם כאן הקצב הגבוה מצליח לחפות על חוסר הפיתוח.

מבחינת הרומנטיקה, יש כאן סוג של טרופ מאויבים לאוהבים - הוא לא בדיוק נכנס למשבצת הזאת בעיניי אבל זה כן כמעט שם. תבואו מוכנים להרבה מאוד ממנה - בעיקר ברמת המשיכה ומתח המיני, סצנות מפורטות יש מעט יחסית. אני אודה שלדעתי הרומנטיקה לא כל כך נחוצה וגם לפעמים תהיתי איך הספר היה מרגיש בלעדיה, אם כי זה כבר עניין של טעם.

הספר מסתיים בסוף פתוח יחסית והוא ראשון בטרילוגיה. ספר ההמשך יוצא ממש בקרוב באנגלית ואני מקווה מאוד שההוצאה תמשיך לתרגם את שאר הסדרה כי בכנות, נהניתי ואני אשמח לקרוא ולדעת מה עומד להתרחש.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, רצח והוצאות להורג, תיאורי פציעות ודם, סמים, פגיעה מינית (לא מפורט)

מיניות - רמיזות גסות, נשיקות ומזמוזים, כמה סצנות מיטה מפורטות מאוד.

לסיכום

נכון, אולי סילבר עילית לא בדיוק מחדש משהו בז'אנר, אבל הוא חד משמעית מצליח להחזיק עלילה טובה עם קצב גבוה. כמובן שהרומנטיקה בו נוכחת אבל אני מודה שאישית הוא היה פחות עמוס בסמאט ממה שציפיתי. מומלץ לחובבי דיסטופיה ופנטזיה רומנטית או לאלו שמחפשים עלילה שלא מפסיקה לתת.

584 עמודים | תרגום: סיון קופיטובסקי | מרץ 2026

תודה שקראתם:)

התקבל לסקירה.

נתחיל מהסוף – זה ספר שפותח טרילוגיה. אבל מאוד חשוב שתרכשו אותו כי אם לא תרכשו אותו, זה יהיה חבל מאוד כי אז הוצאת הספר הבא בסדרה תתעכב וייקח עוד יותר זמן וחבל.

מה: וורן דארלינגטון חיה כל חייה עם דודה ג'ים. או לפחות זה מה שנדמה לנו. ברגע ומזעזע, היא מאבדת את כל מה שהכירה ונאלצת לצפות בהוצאה להורג של דודה – ומצליחה להביא לתוצאות מפתיעות. התוצאות הן שהיא נאלצת להתגייס בעל כורחה ליחידה עילית מיוחדת בשם סילבר עילית. שם יחד עם קיין, לידי, איווי, אנסון ועוד כמה דמויות היא עוברת הרפתקאות. חלק טובות, חלק פחות. יש לה כוחות מיוחדים, וככה גם לשאר הדמויות, מי מראה את זה יותר ומי פחות. הפואנטה היא איך הכוחות עוזרים לשרוד בעולם הזה.

מה אני חשבתי: זה ספר ארוך. מאוד. תכינו את עצמכם לקריאה מאוד ארוכה. 584 עמודים במודפס. בדיגיטלי המצב היה עוד יותר גרוע – משהו כמו 8000 עמודים. זה המון. המון. היו חלקים שהרגשתי שהעורך של הסופרת לא עצר אותה ולא הוריד חלקים מסוימים. נניח, שלוש או ארבע סצנות המין שהיו בו.

לא ראיתי בהם שום צורך ותועלת לסיפור. הסצינות האלה קצרות מאוד, אולי פסקה או שתיים והם כבר אחרי. הספר הזה הוא יותר דיסטופיה בעולם מבריק שבראה פרנסיס מאשר רומן אירוטי שבו איברים משתובבים זה בזה. וכשאני אומר שהאיברים המשתובבים האלה היו מיותרים להפליא כאן – תיאלצו להאמין לי. הייתי מסתפק בפייד טו בלאק וזהו.

וורן דארלינגטון כדמות נשית חזקה – דמות מצויינת. מדהימה. מיוחדת במינה. רק מה – היא עיוורת לאללה לדברים שאני ציפיתי כבר מכמה הפרקים הראשונים – ואחד הטוויסטים שציפיתי הגיע לקראת הסוף וזה לקח כל כך הרבה זמן. שוב, אשמת העריכה. זה ספר ראשון של דני פרנסיס, והעולם שבו הוא מבוצע – לעילא ולעילא. אבל היו דברים שהיו צריכים לרדת בעריכה.עבודת התרגום המבריק של סיוון קופיטובסקי (ובעריכתה של חמוטל לוין) באה לידי ביטוי כאן.

דמותה של לידי מסרבת לומר את שם ה' אז היא משתמשת בגאש (Gosh) וזה לא בא מתוך חוסר אמונה בשם ה', זה בא מתוך עיקרון של לידי. בנוסף, יש כמה עניינים תרגומיים שדרשו יצירתיות ופה זה עבד. שם הספר, סילבר עילית, קצת פחות מתאים, אבל כאן אני סלחן כי בסופו של דבר – אכן מדובר בפלוגה שלמה שבה הספר מתרחש ברוב רובו של הספר, ולכן אנחנו מקבלים תחושה שזה העולם של וורן.

בנוסף, מאחר וזה ספר שהוא חלק מטרילוגיה, אז יש לו סוף פתוח. אבל אתם יודעים מה? זה אפילו לא ספר שהתכוונתי לקרוא אותו בכלל אבל אז החלטתי לבדוק. ולמרות האורך שלו, הוא ספר מצויין וכתוב טוב מאוד. כן, למרות שהוא ארוך. כן, למרות שלוש או ארבע סצנות המין המיותרות שהיינו יכולים גם בלעדיהם. כן, למרות שאחת הדמויות נקראת אנסון ו... זה קצת לא נעים לקרוא כזה שם. וכן, לגמרי הייתי מסתדר בלי תיאורי החרמנות שלה עליו.

כי בכל מה שקשור לשאר הדברים והמכלול של הספר – הספר הזה מוצלח. מציג אישה חזקה ומוצלחת, ויש לה המון מה ללמד את קטניס, גיבורת משחקי הרעב, על הישרדות ועל איך לנווט בעולם מוזר שבו היכולות שלך אסורות.

טריגרים ותוכן רגיש: ובכן, סצנות מין מפורשות אמרתי כבר. רמיזות מיניות בשפע. מוות. סכיזופרניה. הקאות. תיאורי פצעים ודם. הוצאה להורג. רמז קל לביסקסואליות שלא באה לגמרי לידי ביטוי. וזה הכול.