
ספריית חצות
היא בודדה, יתומה, אחיה מתכחש לה וזה עתה פוטרה מעבודתה. היא מרגישה שהיא לא יכולה יותר. חייה רצופים חרטות: מה אם היתה נשארת בלהקה עם אחיה? מה אם היתה מתמידה בשחייה? איך היו נראים חייה אם היתה נישאת לדן? נראה שמאוחר מדי לשנות את כל זה. או שאולי לא?
בספריית חצות נמצאות כל האפשרויות המפוספסות של חיינו, וכשנורה מגיעה לשם היא יוצאת למסע הרפתקאות בכל החיים האחרים שהיו יכולים להיות לה. ספריית חצות הוא רומן מהפנט ויוצא דופן על חיים ומוות, על חיפוש התקווה, על משחקי שחמט, על התנקות מחרטות ועל בחירת האנשים הנכונים לחיות לצדם. מאט הייג הוא סופר בריטי עטור שבחים שספריו תורגמו ליותר משלושים שפות.
ספריית חצות הוא הרומן השביעי שלו והפך מיד עם צאתו לאורח של קבע ברשימות רבי־המכר ברחבי העולם. "מקסים... הספר הוא מתנה לכל קורא שייקח אותו ליד." – פאבלישר'ס ויקלי "ספר חובה לכל מי שנוטה לפקפק בהחלטותיו." – בוקריוט "מתוחכם, רגיש ומעורר מחשבה." – ג'ני קולגן, מחברת חנות ספרים על גלגלים ובית קפה ליד הים

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
מבחינת תכנים – אין מין. כן יש דיבור יבש על ענייני המיטה אבל לא משהו גרפי. יש דמות להט"בית אחת. אין אלימות פיזית. יש תיאור של חתול מת בכביש אך לא גרפי. הדמות הראשית אובדנית ומעוניינת לאבד את חייה.
"הכוכבים בשמים מתכסים בשחור אבל בשבילך הם ממשיכים לזהור"
אין יותר ממשפט כזה מתוק כדי לתאר את כל הספר הזה. אומנם הכוכבים נדמה כאילו נעלמו, אך בפועל הציטוט הזה מופיע לקראת סוף הספר. איך זה קשור – אתן לכם לקרוא בעצמכם ולהבין.
מבחינת העלילה – אנחנו מלווים את נורה סיד, בת 35, קצת מתוסכלת מהחיים, בטוחה שאף אחד לא רוצה בה ומחליטה שהיא צריכה להיפרד מהעולם הזה - הווה אומר - להתאבד. ההחלטה הזו שלה היא שתעמוד במרכז הסיפור הזה והיא תלווה אותנו בשאלה פילוסופית – מה אם היינו יכולים לבחור לחיות בגרסאות אחרים של החיים שלנו?
עם השאלה הזו תתמודד נורה כשהיא תתמודד מול החרטות הכי גרועים שלה, מול האמיתות הקשים ביותר שלה מול ההיגיון הקר של גברת אלם, מנהלת ספריית החצות – אליה נורה מגיעה אחרי שנטלה את חייה. גברת אלם מבהירה לה היטב – שבזמן של ההווה, היא אינה מתה לגמרי ויש לה עוד הזדמנות לנסות לחיות חיים אחרים ולהגיע לחיים שהיא מרוצה מהם. בהתחלה נורה משוכנעת שהיא מוכנה למות אך גברת אלם ממשיכה להתעקש על כך ומראה לה ספרייה שלמה עם ספרים שלמים – כולם אותו הדבר, אותו העובי, אותו צבע הכריכה של הספר – ובכולם נורה חיה חיים אחרים עם שינויים כאלה ואחרים. בכל פעם שנורה פותחת ספר שכזה – היא נכנסת לחיים שבה היא חשבה שתהיה מאושרת בה.
המסע של נורה תלמד אותה וגם אותנו, הקוראים, שהאושר הוא דבר משתנה ושהוא לא בהכרח תלוי במציאות ובשינוי החיים אלא אך ורק בעצמנו. למעשה, נורה היא אולי הדמות הראשית של הסיפור הזה. כל שאר הדמויות שבספר מלבד גברת אלם ממלאים תפקיד אחד בלבד – לשמש תפאורה. מה הכוונה? הם לא בהכרח דמות קבועה בחייה של נורה, והם לא בהכרח מתנהגים כמו עצמם בחיים שנורה בוחרת לחיות כל פעם מחדש.
כל פעם שנורה מתאכזבת או לא מרגישה שהחיים האלה נועדו לה, היא מופיעה בספריית החצות מחדש. השיחות בינה לבין גברת אלם הם שיחות מאוד מעניינות, קצרות, וקולעות. כך גם מבנה הספר – רובו פרקים קצרים (לעתים עד כדי עמוד אחד בלבד) וכתוב בצורה מינימלית ביותר עם פירוט מועט ככל שאפשר.
ובכל זאת, השאלה שתלווה את הקורא הוא – האם אפשר למצוא אושר בחיים מקבילים? מה יהיה על נורה בסוף הסיפור? האם ספריית החצות תתקיים לנצח? ומה יהיה האירוע שישכנע את נורה שכדאי לה להישאר בחיים? את כל זה נשאיר לכם לקרוא.
הספר קצר, כאמור, אבל הוא מלא בעומק פילוסופי. פילוסוף אחד, הנרי דיוויד ת'רו, מלווה את נורה לאורך כל הסיפור וניתן ללמוד הרבה על אהבתה של נורה לפילוסופיה. עוד מאפיין שבחר הייג לשלב לתוך הסיפור הוא כמובן מוטיב החרטות שמאוד מסייע בתהליך ההתבגרות של נורה.
גם אם לפעמים הספר טיפה מגיע לקלישאות קטנות – למרות שהספר עוסק במוות, הוא עוסק בחיים עצמם. הסיפור מאוד חיובי ומאוד משלים עם החיים עצמם. ולפעמים – כל מה שצריך זה ספר קטן שיעודד קצת בחיים – גם אם יש מלחמות, קורונה, צרות, או בעיות בריאותיות. הספר הזה מלמד שהחיים הם דבר שצריך להעריך אותם מאוד.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: