עיר הדובים
מחבר רב-המכר "איש ושמו אובה" חוזר עם ספר חדש, מרתק ומפתיע, מצחיק ועצוב, על עיר קטנה עם חלום גדול
ליד אגם בלב היער, אי-שם בשוודיה, ניצב איתן אולם הספורט המקומי של עיירה קטנה המכונה "עיר הדובים": זהו היכל הקרח, שנבנה לפני דורות בידי מייסדיה. למרות הדעה הרווחת שעתידה של העיירה הנידחת הזאת כבר מזמן מאחוריה, מעפילה נבחרת ההוקי קרח הצעירה שלה לחצי-הגמר של הליגה הלאומית, וכל התקוות והחלומות של התושבים מוטלים עתה על כתפיהם של כמה נערים בגיל ההתבגרות.
זהו נטל כבד, והמתח בעיירה גואה, עד שהוא מתפרץ במעשה אלים ונורא שיותיר חותם טראומתי בתושביה ויחולל מהומה גדולה והרת אסון. האשמות מוטחות לכל עבר, מתפשטות כאדוות באגם בכל רחבי "עיר הדובים" וגורמות נזקים בלתי-הפיכים.
עיר הדובים מתאר את הדברים שמגבשים אותנו, את הסודות שקורעים אותנו לגזרים ואת האומץ שנדרש לאדם בודד לצאת נגד קהילה שלמה בשם הצדק והאמת. זהו ספר מרגש, עכשווי ומעורר מחשבה, ובד בבד גדוש הומור ודמויות נהדרות כפי שרק פרדריק בקמן יודע לרקום.
ספר המציע מבט עמוק ומרגש על כוחה של קהילה קטנה, היכולת להתמודד עם משברים ומשמעות האומץ האישי.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
על הספר
בעיירה קטנה בשבדיה, שיותר נכון לקרוא לה חור באמצע שום מקום ישנם תושבים, בתים, ובערך כל מה שהייתם מצפים מעיירה קטנה. אבל במבט מעמיק יותר ניתן להבין שהעיירה נקראת "עיר הדובים" ושקיים בה מפעל חיים שמתחיל ונגמר כולו במשחקי הוקי. למה ספורט הוא הדבר שמניע את החיים בעיירה הקטנה? טוב, זה הרבה יותר מרק ספורט בשביל אנשי העיירה, והתובנה הזו נוכחת בכל תושב, מזקן ועד עולל.
אנחנו עוקבים אחרי קבוצת הנוער של העיירה בעודה מתכוננת למשחק חצי הגמר באליפות ההוקי הלאומית, ולאט לאט נחשפים לרובדים עמוקים ואפלים יותר בעיירה הנידחת, ולומדים להכיר את הדמויות ומה שקיים מעבר להוקי.
מה חשבתי במהלך הקריאה
זה לא חידוש מבחינתי שהכתיבה של בקמן היא משהו שמדבר אליי, אבל הפעם חשוב לי לציין את העובדה הזו בעיקר בגלל שעל פניו, המעטפת של הסיפור - ההוקי, ובכלל ספורט הם משהו שלא מדבר אליי ביום יום, ועדיין הספר תפס אותי חזק.
אני כן אסתייג ואגיד שלוקח לעלילה הרבה זמן להתניע, מסיבה טובה אמנם אבל עדיין קחו בחשבון שצריך המון סבלנות עד שדברים זזים.
בצורה יוצאת דופן אני אפילו חושב שיש בספר בניית עולם בסגנון דומה כמו זה שיותר נפוץ בספרי פנטזיה, בקמן ממש לוקח את הזמן בלבנות את הסביבה והדמויות לעומק, וכל פרט, אפילו הקטן ביותר בסופו של דבר רלוונטי.
בסופו של יום, למרות המסגרת של "הוקי לפני הכול" חשוב לי לציין שזה לא ספר על ספורט, הוא גם ובעיקר על אנשים, רגעים, החיים וכל מה שבין לבין - עבודה קשה, נאמנות, נחישות ושאר קונפליקטים ותחושות.
הזכרתי בניית עולם, אני חושב שהשילוב של ההוקי והצורה שבה הספר נבנה היא דווקא חכמה, לא צריך להתאמץ להבין כבר מההתחלה שיש משהו מעבר לספורט שמבעבע מתחת לפני השטח, אבל בקמן לוקח אותנו צעד צעד עמוק לנבכי הדמויות והכול מתפתח ומשתנה עד לנקודת רתיחה כלשהי שאמנם מתרחשת בערך בחצי הספר אבל אפשר לומר שרק אז הסיפור מתחיל להתגלגל, עד אז בקמן מכין את הקרקע לקראת הבום הגדול.
בסוף, זה לא סתם עוד ספר כבד, הוא קשוח ומעלה שאלות מוסריות, מפרק תהיות וקשיים שהחיים מזמנים לנו, וחוקר את הגבולות של הגוונים שבין שחור ולבן בכל הנוגע לטוב ורע - לא תמיד בצורה שתואמת את ההסתכלות ה"רגילה" שלנו כחברה.
אני מודה שהיה לי קשה לפעמים עם השימוש המעוות של המוסר, יש קטע בספר בו דמות אחת אומרת שאולי בעיר הדובים אין נכון ולא נכון אבל עדיין אפשר להבדיל בין טוב לרע, ועדיין לא תמיד הרגשתי שזה המסר שמתקבל. זה הרבה יותר מורכב מכל טקסט שאני אצליח להכניס לסקירה אבל חשוב לי להציף את העניין.
משהו שקצת הציק לי ובא לי לדבר עליו אם כי זה באמת עניין של טעם אישי - לאורך כל העלילה בקמן מלהטט וכותב דמויות ומערכות יחסים מורכבות, ובתוצאה הסופית אכן יש עומק נהדר בכל אספקט בספר, ובכל זאת לא יכולתי להתנער מההרגשה שלפעמים היה ניסיון להתחכם או להתאמץ בכתיבה כדי להראות יכולות. היו קטעים בספר שממש פלטתי "אפשר גם בלי, ועדיין נגיע לאותה תוצאה". זה כן משהו ששמתי לב אליו כבר שקראתי את "חרדים" שלו, ומצד שני אלו שני ספרים שונים לחלוטין מבחינת סגנון.
הספר הוא חלק מטרילוגיה ושניים תורגמו עד כה, מבחינת כמה סגור הספר אפשר לומר שהוא די מהודק אבל עם הרבה הכנה לקראת הספר הבא, ושהמערכה הראשונה הסתיימה וככל הנראה בספרי ההמשך העלילה תתפתח.
טריגרים ותכנים רגישים
מוות, אובדן ילד, התאבדות, אלימות, פציעות, סמים, אלכוהול, קללות ושפה גסה, אונס (מחריד במיוחד), הומופוביה.
לסיכום
עיר הדובים הרשים אותי ביותר ממובן אחד, אבל בעיקר מהעובדה שהצלחתי להתעניין בספר למרות שנושא המסגרת שלו ממש רחוק ממני, ועדיין בקמן עושה בקמן וכותב נפלא. אני קצת תוהה איך למקם אותו מבחינת ז'אנר - הייתי אומר שהוא נוטה יותר לכיוון הדרמה, אז אם חשקה נפשכם בספרים בסגנון עיר הדובים לחלוטין יכול להתאים, רק שימו לב לתכנים הרגישים ולכך שמדובר בספר כבד.
422 עמודים | תרגום: יעל צובארי | ינואר 2019
תודה שקראתם:)
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
