עש הארגמן 2 - מכשפה סוררת

אזהרת מסע: מדובר בספר המשך ויהיו בסקירה ספויילרים לספר הראשון, מוזמנים לקרוא את הסקירה שלי עליו (וכמובן את הספר עצמו!)

על הספר

רון וינטרס היא אלופת המסיכות, אבל מה קורה כשזהותה הסודית כעש הארגמן כבר לא נצרכת? לאחר אירועי הספר הקודם, קרסידה רוזבלאד שהתגלתה מחדש משנה לחלוטין את מאזן הכוחות ויחד עם פמליית מכשפות שרון ביניהן, היא מתכננת ברית עם נסיך הממלכה, שתעניק לה צבא המסוגל לכתוש את ציידי המכשפות אותם היא מתעבת. רון כמובן נמצאת בדיוק במרכזה של אותה תוכנית, אבל מה שהיא לא ציפתה לו היה גדעון שארפ ששבר את ליבה ונחוש לחסל אותה. במהלך היתקלות לא כל כך נעימה השניים מגלים שיש להם כמה וכמה מטרות משותפות ומחליטים לעבוד יחד, רק שכל אחד מהצדדים מנסה להערים על האחר כי בכל זאת - לא יתכן שמכשפה וצייד מכשפות יעבדו בשיתוף פעולה, במיוחד השניים עם העבר המכוער.

מה חשבתי במהלך הקריאה

את צייד חסר לב קראתי בספטמבר אחרי ששמעתי עליו לא מעט ברשתות - ונהניתי ממנו ממש. הוא גם מסתיים בקליף האנגר מהגיהנום אז תארו לעצמכם כמה שמחתי לקרוא את המשך הסיפור!

בפועל, ההתחלה הייתה לי מורכבת. מנקודה כלשהי שאני כבר ארחיב עליה הספר השתפר בטירוף רק שעד אז.. ובכן, בוא פשוט נאמר שהופתעתי מאוד מהבחירות של סיקרלי, אבל כבר על זה בפירוט.

צייד חסר לב נעצר כאמור בשיא המתח ומכשפה סוררת אמנם ממשיך אותו, רק שלא בדיוק בצורה ישירה. יש איזושהי קפיצת זמן מנקודת הסיום של צייד ועד לפתיחה של מכשפה סוררת בלי יותר מדי פירוט על אותה תקופה. אני מודה שהופתעתי מאוד ואפילו קצת התבלבלתי לרגעים, מה שגם מוביל אותי לדבר על הפסקה שהזכרתי בתחילת הסקירה.

עד שלב מתקדם יחסית בעלילה (בערך 150 עמודים נגיד?) אנחנו חוזרים שוב על אותו משחק אויבים לאוהבים שכבר היינו בו בספר הקודם. בנימה אישית לא כל כך אהבתי את הבחירה הזו, שלא לומר שהיו קטעים שקצת התעייפתי מהמתח הרומנטי שמועצם אפילו יותר..

רק שאז, פתאום הספר משנה כיוון, מתפוצץ ואפילו מתעלה על הראשון בכמעט כל אספקט - ומשם מדובר בספר שונה לחלוטין בעיניי.

אני חושב שכספר המשך מכשפה סוררת לגמרי ממצה את הפוטנציאל שלו. יש פשוט עוד ועוד ממה שאהבתי בספר הראשון - הסיכונים גבוהים בהרבה, הוא קצבי יותר, יש אפילו שימוש תכוף יותר בקסם (אם כי פחות העמקה בבניית עולם או מערכת הקסם עצמה) וכל זה נועד כדי לשרת את העלילה המהירה והסוחפת. יש גם לא מעט פרטים קטנים וטוויסטים שהצליחו לסגור לי פינות בנוגע לכמה דברים שתהיתי לגביהם בספר הראשון, אז לגמרי יצאתי מרוצה מהבחינה הזו.

הדמויות של רון וגדעון כן עוברות התפתחות כלשהי, אפילו משמעותית. שוב, לקח זמן עד שהספר הגיע לשם אבל זה אכן קורה. מעבר לדמויות הראשיות שלנו יש דמויות משנה נוספות שאפילו רלוונטיות מאוד לעלילה, אבל ברומנטזי עסקינן ולכן ההתמקדות היא על רון וגדעון.

טריגרים ותכנים רגישים

בגדול אם הייתם בסדר עם צייד חסר לב גם מכשפה סוררת יתאים - בכל אופן אני אוסיף שהוא כן קצת אלים וגרפי יותר, בנוסף, יש סצנת עינויים של ילדה קטנה שאישית היה לי קשה לקרוא.

מבחינת מיניות - יש גם הרבה יותר קטעי מזמוזים ויותר מסצנת יחסים אחת.

לסיכום

אז מה חשבתי בסופו של יום (פשוטו כמשמעו - בלעתי אותו בכמה שעות)? מכשפה סוררת הוא ספר המשך טוב שסוגר יפה את העלילה. כאמור אישית הייתי מעדיף לדלג על כל המשחק החוזר של הקשר בין הגיבורים שלנו, אבל זה כבר עניין של טעם וגם בשבילי הספר היה מהנה ומוצלח עד מאוד!

472 עמודים | תרגום: אביגיל בורשטיין | מרץ 2026

תודה שקראתם:)