פגוש אותי באגם
״סיפור עוצר נשימה שתפס אותי מהעמוד הראשון. פגוש אותי באגם הוא נוסטלגיה, רוח קיץ חמימה, הזדמנות שנייה ולב טהור.״ אלנה ארמאס, מחברת ״תרמית האהבה הספרדית״
״פורצ'ן היא אשפית בכתיבת סיפורי אהבה ומתעלת לתוכם את הצרכים הכי בסיסיים שלנו – להיות מוערכים ושיראו אותנו כפי שאנחנו.״ אנאבל מונהאן, מחברת ״בכל פעם שהשמש זורחת״
אלה היו 24 שעות ששינו את חייה.
פרן ברוקבנקס פגשה את ויל בקסטר בעיתוי הכי גרוע: לשניהם היו בני זוג ותוכניות לעתיד סלול וידוע מראש. אבל איכשהו יצא שהם דיברו על הכול, וחלקו כל סוד, כל חלום, כל משאלה ושאיפה. בתום יממה מסעירה ובלתי נשכחת, הם קבעו להיפגש בעוד שנה באגם.
עשר שנים לאחר מכן, בעקבות מותה של אמה בתאונת דרכים, חוזרת פרן אל אתר הנופש המשפחתי. המקום מפסיד כסף, האקס שלה מנהל אותו, והיא בעלת האתר, בניגוד לכל מה שרצתה אי־פעם. לשמחתה, היא מגלה שאמה שכרה את שירות יו של יועץ עסקי שאמור לחלץ אותה מהסבך. הבעיה היא שהיועץ הזה הוא ויל בקסטר, אותו גבר בלתי נשכח שקבע להיפגש איתה באגם – ולא הופיע.
הרבה מים זרמו מאז, ואף על פי שמתחת לפני השטח רובצים סודות וכאבים שהושתקו, את זיק התשוקה שניצת בשניהם מחדש, אי אפשר לכבות.
פגוש אותי באגם הוא סיפור אהבה סוחף ועוצמתי על שני זרים, שדרכיהם מצטלבות בדיוק כשחייהם מגיעים למבוי סתום. ביד האמן המיומנת והרגישה שלה, קרלי פורצ'ן רקמה עלילה מלאת אור, תקווה, חמלה וריפוי, על חלומות שאבדו אך מסרבים להיעלם.
על המחבר/ת
קרלי פורצ'ן היא סופרת רבי־מכר של הניו יורק טיימס והדיילי מייל. ספריה תורגמו ליותר משלושים שפות ונמכרו ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם.
פגוש אותי באגם מאת קרלי פורצ'ן הוא רומן רומנטי על מפגש מחודש באגם וחזרה לנקודת מפנה בחיים, בהוצאת מודן.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הגעתי לספר הזה עם ציפיות, אבל לצערי מדובר בפספוס ובבזבוז זמן. במשך רוב הזמן הרגשתי שאני פשוט מאזינה לתקציר המורחב שעל גב הכריכה. העלילה זזה בקצב של צב, קופצת בין עבר להווה בלי שום ערך מוסף, ומרגישה כמו "יומני היקר" של ילדה בת 12. יש כאן המון דיבורי סרק ותיאורים מתישים, במקום דרמה אמיתית שתגרום לרצות להמשיך. השאלה היחידה שמסקרנת מההתחלה ("למה הוא לא הגיע לפגישה לפני 9 שנים?") פשוט לא מטופלת.
רק לקראת הסוף ממש, בפרקים 25-26 (מתוך 28 בסך הכל), העלילה פתאום נזכרה להפציע וליצוק תוכן לתוך עצמה. האירועים פשוט קרו, ללא הכנות מתישות או דיבורים מסביב. גם אז זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, בלי שום תפניות.
חוויית ההאזנה עצמה רק הקשתה על המצב. לקריינית, שירי גדני, יש אמנם קול נעים ודיקציה מעולה, אבל מהירות האודיו גבוהה מידי. ניסיונות להאט את המהירות באפליקציה רק הפכו את הדיבור לנמשך ומוזר.
השורה התחתונה: לא, לא ושוב לא. ספר מרוח ומאכזב. אני לגמרי צריכה לקחת הפסקה ממנו לפני שאוכל לגשת לספר הבא.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
