פרק א'

בפרק א, מסופר על יואב, גרוש טרי מיעל שיוצא לטרק אנאפורנה בנפאל. הוא רוצה להיות קצת לבד ולהסתכל פנימה, לעשות רטרוספקטיב לחיים ולהבין איך מתקדמים מכאן. הוא פוגש שם אנשים מגוונים, רואה נופים עוצרי נשימה, ועל הדרך לנו הקוראים מתבררת תמונת נישואיו המתפוררים עד לסופם הידוע מראש.

קודם כל - הכריכה של הספר משכה אותי לקנות אותו. הציור יפה ומושך את העין.

מבחינת הכתיבה, היא קולחת, שנונה וזורמת. העברית יפה, והעלילה זורמת. המעברים בין ההווה לעבר חלקים וברורים, גם אם לפעמים לוקח רגע להבין על איזו תקופה מדובר. רוב הדיאלוגים בספר אמינים, בעיקר בין יואב וגרושתו.

פחות התחברתי לדמות של יואב. מצאתי אותו בלתי נסבל ופתטי. בניגוד לדמויות מעוררות אנטגוניזם מוכרות (הולדן קולפילד וכו') שמורגש שהסופר ניסה שלא נאהב אותן, הפעם הרגשתי שהסופר רוצה שארגיש אמפטיה ליואב. לצערי לא הרגשתי. הוא פוגע באנשים ומתמסכן. אני לגמרי בצד של גרושתו.

נקודה נוספת, היא שמעבר ליואב, לא התחברתי לאף דמות בטיול (אולי רק לשאול). כולן בעייתיות, וקצת רעות. התבאסתי בשביל שיואב שעם האנשים האלה הוא עושה את אחד הטרקים היפים בעולם.

מוטיב שכן אהבתי בספר, הוא הקשר המורכב של יואב עם אבא שלו, ואת המסר שהספר מעביר על כמה זוגיות של הורים משפיעה על תפיסת הזוגיות של הילדים. זה גם מתואר בספר בצורה יחסית עדינה, שנותנת לקורא להסיק את המסקנות בעצמו.

סך הכל ספר שעוסק בנושא מעניין, הרבה על חברות בין גברים, האינרציה של החיים והרצון למצות אותם. מעדיף לקרוא ספר שאני יותר מתחבר לדמויות בו, או לפחות מרגיש יותר אמפטיה. הכתיבה זורמת והעברית יפה.

בקומדיות רומנטיות מופיעות לאורך הדרך שלוש מילים שמשנות הכל לטובה - "אני אוהב אותך". בספרו של נדב עלה, שלושת המילים שמשנות הכל מופיעות דיי בהתחלה, והן "אני רוצה שניפרד". הסיפור שלנו מתחיל בסופה של הזוגיות, או יותר נכון בסופו של פרק א'.

📖 במה עוסק הספר?

יואב בן שחר מודיע לאשתו ואם שני ילדיו הקטנים שהוא מעוניין להיפרד, ותוך זמן קצר הוא מגלה עד כמה דרכו החדשה אינה קלה. דירה קטנה, ילדים קטנים שמסרבים לקבל את המציאות החדשה, החברים שנטשו והבדידות החונקת. כשגרושתו והילדים טסים לחופשה משפחתית בקוסטה ריקה, הוא מנצל את ההזדמנות וטס לנפאל לטרק של חשבון נפש.

לאורך המסע הוא פוגש בשלל טיפוסים שמהווים תמונת מראה לבחירות שעשה ומעלות אצלנו, הקוראים שמלווים את יואב, שאלות ותהיות לגבי המקום שלנו כנווטים בטרק המורכב שהוא החיים. הפרקים נעים בין ההווה בנפאל ועברו של יואב ומאפשרים לנו להבין את הנסיבות שהובילו לפרידה מאשתו ומהחיים הכביכול נוחים שהיו לו. לא ארחיב מפאת ספויילרים, אבל מדובר במסע מעלה חיוך. לעיתים מתוק ולעיתים מריר.

אהבתי את המודעות העצמית של המחבר שידע שיהיו קוראים וקוראות שיתלבטו לגבי הספר, ושלבתי את מה שנראה לי כמו התשובה למה מבדל את הפרספקטיבה של יואב מ'עוד ספר על מסע בנפאל'

"כבר עשיתי טרקים בדרום אמריקה עם רוני, אבל איך זה יהיה הפעם? אצעד לבד ואשמע מוזיקה תוך כדי הרהורים נוגים? אצטרף באופן אקראי לחברה' במסלול ונקשקש על כלום ושום דבר? הרי רובם צעירים אחרי צבא ואני מבוגר מהם כמעט פי שניים. הם יסתכלו עלי ויראו קלישאה: מפרצים מעמיקים ותלתלים שכבר נעלמים, קרב מאסף בכרס, וכושר גופני מפוקפק. דמיינתי את המבטים המרחמים וכמעט שמעתי את המלמולים על משבר גיל ארבעים."

📖 מה חשבתי על הספר?

+ יומן מסע: הספר הרגיש לי כמו גרסה גברית ובוגרת של "Wild" (יומן המסע הנהדר של שריל סטיד), מתובל בתובנות בגובה העיניים בסגנון "חוכמת הבייגלה" המותאמות לגיל ארבעים. הספר שזור תובנות שווה 'לגזור ולשמור', לדוגמה, "שאלתי את עצמי אם דכאון הוא לא בעצם הסרטן של הנפש."

+ הומור אינטליגנטי: רבים אומרים שקשה יותר לכתוב הומור מדרמה. אני לא יודע אם זה נכון, אבל בוודאות ניתן למצוא את שניהם בספר. מעין אוסף תובנות חדות שכל אחד יכול להזדהות איתם ומנוסחות באופן המעלה חיוך. לדוגמה, "מי כותב שירי אהבה על להיות זוג צעיר? כותבים על ההתחלה, לא על ההחתלה. איזה גבר אמר שכיף לצאת מפגישה חשובה בעבודה כי לילד יש חום והאישה לא זמינה?"

+ היעדר שיפוטיות: הספר פוגש אוסף של דמויות (מעבר ליואב הגיבור) בסיטואציות שונות בחייהם – רווק, נשוי, גרוש, אלמן, ושם כל אחד ואחת מהן בסיטואציות מורכבות. המחבר מציע חמלה ולא שיפוטיות ובכך מעודד אותי כקורא להסתכל עליהן בצורה דומה ואפילו ללמוד מכך.

📖 לסיכום...

יומן מסע שנון, כתוב היטב ומעורר מחשבה המתאים לגברים ולנשים שהיו רוצות להבין אותם טוב יותר. נקודת המפגש הכל כך נדרשת בין חוכמת הבייגלה ל WILD, וכזה ששמרתי ציטוטים ממנו. מומלץ בחום.