קו אורך דם או אדום של ערב במערב

את הילד (שמו בספר) הזה ממש לא כדאי להרגיז.

נער בן ארבע עשרה מטנסי הבורח מביתו והופך לאדם אחר, קשוח ואלים.

זהו רומן אֶפּי רחב יריעה על מסע מפרך שראשיתו באמצע המאה ה-19. מסעם של גברים קשוחים וחסרי רחמים הנעים בין טקסס למכסיקו. מיליציה חמושה וידועה לשימצה בהנהגת ג'ון גלנטון הכריזמטי ה'מנקה' את אזורי הפרא מזרים באשר הם מייד לאחר כיבוש חלקים נרחבים ממכסיקו שהפכו בין היתר למדינות כולל קליפורניה, יוטה ונוואדה. אנשיה מטילים את אימתם על מי שמעז להִקרות בדרכם או להסתכסך עימם. מלחמת הכל בכל. אינדיאנים צמאי דם, קומנצ'ים ואפאשים. כושים (במקור) ומכסיקנים. תקופה אכזרית בה אין דין ואין דיין. הילד חובר לגלנטון וחבורתו במסע ההרג הברוטאלי ושומר נפשו ירחק. עיירות שכוחות אל עם בתי מרזח בהן עוצרים מדי פעם חברי הכנופייה למנה של ויסקי זול וסחר.

זהו גם מסע ההתבגרות המייסר של 'הילד'.

רחוק מהמערבונים הקלאסיים עם ג'ון וויין, גארי קופר ו'דו קרב באוקיי קוראל'.

'חבורת הפראים' של סם פקינפה נראית כנערי צופים בהשוואה.

אין קודים של כבוד ושני היריבים לא יתייצבו זה מול זה, ידיהם על האקדחים נכונים לשלוף לקריאה draw! זהו עולם נטול חוק בו לא צריך סיבה אמיתית להרוג אדם. לא תמצאו גינוני כבוד ואדם הסופג קליע צונח מת ללא סבל. בעולם הזה המוות אלים, קשה, עקוב מדם עם תיאורים מצמררים של הרג נטול רחמים בירי וסכינים. גולגלות מרוצצות ומקורקפות, איברים מרוטשים וגופות המושלכות להירקב במדבר. פצועים מופקרים לגורלם. אונס וביזה. מסעות מפרכים בשממה, שחיטת בעלי חיים למאכל ושימוש בעורם למלבושים ונעליים. חיים קשים. לא תמיד יש מה לאכול, שינה תחת כיפת השמיים לעתים במזג אוויר קשה, חשש תמידי מהתקפות הדדיות. המערב הפרוע האמיתי, קשוח ואכזרי.

יש בחבורה כמה דמויות בולטות. "השופט" הולדן, אדם מגודל בעל נטייה להרהורים פילוסופיים ואלגוריות. טרדוויין, 'הדלווארים' (ממדינת דלאוור), דייויד בראון, טובין 'הכומר לשעבר', ג'קסון הלבן וג'קסון השחור המתעבים זה את זה ונער אומלל הלוקה בנפשו המכונה בפשטות 'האידיוט' וחלק מהזמן כלוא בכלוב.

והילד האלים יהיה לגבר כעבור שנים רבות.

כתוב בשפה יוצאת דופן, מסוגננת ועשירה להדהים ('בלואים' כבגדים מרופטים) בצד בוטות ולעג ('אתה והכושים שלך שנראים כמו חצי תחת'- תרגום משובש). ספר יוצא דופן בעוצמתו. קשה, מטלטל ומבעית שצריך לקרוא בהעמקה, לתת לו לחלחל ופותח לקורא צוהר לתקופה אפלה כפי שהיתה באמת.

מעין מזיגה בין 'הדרך' של המחבר על אב ובנו הנודדים בשממה הפוסט אפוקליטית עם 'ארץ קשוחה' של האחים כהן (במקור-'לא ארץ לזקנים' שנכתב גם בידי המחבר).