קומדיה רומנטית
קרטיס סיטנפלד
״רכבת הרים תוססת ומסחררת... סיטנפלד מנסה לפצח את סוד התשוקה הנשית: מה אנחנו רוצות, ומה בכלל מותר לנו לקבל.״ ניו יורק טיימס
״ספר מענג... מודע היטב למוסכמות הז'אנר, צוחק עליהן ובכל זאת משאיר פתח לאופטימיות ולאושר ועושר.״ וושינגטון פוסט
״ספר שמפרק את הרומנטיקה לגורמים ומרכיב אותה מחדש בכתיבה מצחיקה, עמוקה ומרגשת.״ קירקוס רוויוז
סאלי היא כותבת מבריקה בתוכנית מערכונים לילית אגדית בניו יורק. היא ויתרה מזמן על החיפוש אחר האביר על הסוס הלבן לטובת קריירה תובענית, ולאחרונה הגיעה לתובנה: בעוד גברים ממוצעים מהצוות שלה כובשים נשים יפהפיות ומפורסמות, לנשים חכמות, מצחיקות ו״נורמליות״ למראה, אין שום סיכוי עם הגברים שעל שערי המגזינים.
ואז נכנס לאולפן נואה ברוסטר. הוא זמר פופ נערץ, כריזמטי וחתיך ברמות מעצבנות. סאלי בטוחה שהוא עוד סלבריטאי ריקני, אך להפתעתה המוחלטת, ניצוצות עפים דווקא בחדר הכותבים. האם הכימיה הזו יכולה לשרוד מחוץ לבועה המוג נת של האולפן?
כשהמציאות ומגפה עולמית טורפות את הקלפים, סאלי נאלצת להתמודד עם פחדיה ולשאול: האם דווקא היא, הציניקנית הגדולה מכולם, חיה בתוך קומדיה רומנטית? ואם כן, האם יהיה לה האומץ להמר על האפשרות לסוף טוב?
קרטיס סיטנפלד חוזרת עם רומן שנון, סקסי וחכם, שנבחר למועדון הקריאה של ריס וית'רספון. זהו סיפור על האומץ להפסיק לכתוב לאחרים את הטקסט, ולהתחיל לחיות את הסיפור של עצמך.
רומן העוקב אחרי סאלי ונואה מרגע ההיכרות באולפן ועד ההתמודדות עם מציאות משתנה, ובוחן מה קורה כשהקשר יוצא מחוץ למסגרת העבודה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
על הספר
סאלי מילז היא כותבת מערכונים שנונה ומבריקה בתוכנית סאטירה שבועית כבר כמה וכמה שנים, אז בכל הנוגע לקריירה היא מרוצה. ואם תשאלו אותה על אהבה סאלי תגיד בפה מלא שאין לה זמן, סבלנות או אמון במושג אחרי חוויות עבר ושהכל בסדר. עד שיום אחד מגיע מנחה אורח להתארח בתוכנית שבה היא כותבת - הזמר וכוכב הפופ (החתיך) נואה ברוסטר. כמובן שכולם נכבשים מהאורח הכריזמטי. טוב, חוץ מסאלי שכאמור לא מאמינה באהבה ובטח לא בקשר בין סלבריטאים לבין נשים שלא מפורסמות כמותם. בצורה מפתיעה למדי, היא בכל זאת לא מצליחה להתנער מהתחושה המוזרה שיש לה כלפי נואה - אולי זו משיכה, אבל סאלי יודעת שהחיים הם לא תסריט רומנטי ואין סיכוי שמשהו יקרה ביניהם.
מה חשבתי במהלך הקריאה
אני אתחיל דווקא בשורה התחתונה: מדובר בקומדיה רומנטית שעל פניו יש בה כל מה שצריך ומקובל בדרך כלל בז'אנר ובסופו של יום אני אסכם שנהניתי מהחוויה הכוללת, אם כי הייתי מבולבל כמעט מתחילת הספר עד סופו.
העלילה לא מבזבזת זמן ומיד אחרי ההיכרות עם סאלי ונואה נוצר קשר כלשהו - אמנם מדובר בסלואו ברן (מיד ארחיב על זה) אבל כמו כל קומדיה רומנטית, ברור מאוד לאן הרוח נושבת וההתפתחות של הקשר הרומנטי מספקת למדי. מצד שני בכל הנוגע להתפתחות, הרגשתי שקראתי ספר נוסף בין ההתחלה והסוף, קצת כאילו סיטנפלד רצתה לכתוב עלילה רומנטית אבל להתמקד בהרבה נושאים ומסרים בדרך. זה משהו שהיה נוכח המון לאורך הקריאה והשפיע גם בגזרה הרומנטית.
אז, סלואו ברן. זה אומר שלוקח זמן למערכת היחסים להתבשל, או יותר נכון לומר שהיא מסתיימת לפני שהיא מתחילה כמה וכמה פעמים, קצת שונה מסיפורים רומנטיים אחרים שיצא לי לקרוא האמת. אני לא בטוח מה אני חושב על הדרך לשם אם כי בהחלט יצאתי די מרוצה מהקשר הרומנטי (מה שאמור לקרות), אבל בכל זאת - לשיקולכם.
הדמות של סאלי אנושית מאוד בעיניי, זה לא אומר שתמיד התחברתי אליה או הסכמתי איתה, אבל היו בה לא מעט צדדים שהדגישו מורכבויות, מה שנתן לה עומק. נואה לעומתה, פשוט.. מושלם מדי, בהיעדר מילה אחרת. יכול להיות שזה בלט לי יותר דווקא בגלל שסאלי כן הייתה קצת מורכבת יותר, אבל היא כנראה היחידה שזכתה לזה, כי שאר הדמויות לא באמת מפותחות מעבר לנדרש.
דבר נוסף שקצת בלבל אותי בתחילת הקריאה: חלוקת הספר, יש שלושה חלקים שכל אחד מהם לא מורכב מפרקים אלא בסגנון שונה בכל חלק. יש איזו הפרדה מסוימת בין קטעי סיפור אבל אישית לקח לי זמן להתמודד עם הרצף הארוך של ההתרחשויות.
כבר הזכרתי שיש בספר כל מה שצריך בקומדיה רומנטית, אבל אני חושב שמה שמאוד העיב על אותם מרכיבים היה שהסופרת דחפה המון אג'נדות ומסרים פוליטיים - זה התבטא בעקיצות על דמויות פוליטיות או לחילופין סימון וי על כל צ'קליסט אפשרי בנוגע לגיוון מגדר/זהויות. בנוסף, הכתיבה אמנם קלילה ומשעשעת אבל ההומור עצמו היה לי גס ורדוד מדי, שלא תמיד לצורך.
טריגרים ותכנים רגישים
סמים, מוות, קללות ושפה גסה.
מיניות - נשיקות ומזמוזים בעיקר, כמה סצנות מיטה שלא מפורטות יותר מדי.
לסיכום
אני חושב שבסך הכל ולמרות הדברים שהפריעו לי, "קומדיה רומנטית" היה קריאה קלילה וזורמת בשביל ספר בז'אנר. הוא כנראה יתאים יותר לחובבי קומדיות רומנטיות שקצת יוצאות מהמסגרת. בכל מקרה אני חושב שהוא נחמד, פשוט עם הרבה יותר פוטנציאל שלא מומש - וזה כבר עניין סובייקטיבי לחלוטין.
333 עמודים | תרגום: יעל מוסרי | מאי 2026
תודה שקראתם:)
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
