שומרת הערים האבודות 9- סטלארלון

אז ככה, מפה לשם, גם אני מאוד התרגשתי למראה הספר החדש. קראתי בשקיקה את כל הספרים עד כה, וסקרן אותי לאן תמשיך העלילה.

אני לא יודעת אם זה בגלל שאת האחרים קראתי ברצף (חוץ מ8.5), או שכבר עבר זמן מאז שקראתי, ולא לגמרי הייתי בטוחה איפה "אחזנו" בעלילה, או שאת האחרים קראתי לפני ה-7.10, אבל משהו הפעם פחות עבד מבחינתי. מציינת שאני מתייחסת בסקירה רק לספר 9 - בלי התייחסות לעולם ולדמויות בספר הקודם - מה שרלוונטי למי שכבר קראו את שאר הספרים.

פתאום פוסטר הייתה נראית לי תינוקית למדי, כזו גיבורה שחושבת שכל העולם על כתפיה, ורק היא מבינה את המצב ומה קורה, ואף אחד אחר לא יגיד לה מה לעשות. שזה מאפיין כנראה דמויות של סדרות נוער וילדים, אבל איכשהו פתאום בספר הזה, זה הרגיש לי בולט ובוטה יותר. ולא בקטע טוב.

בכללי מבחינת עיצוב דמויות, לא הרגשתי שמשהו ממשיך להעמיק בהם, וחבל. ובכלל, רוב החצי הראשון של הספר (ואולי אפילו יותר מכך), בקושי יש אינטרקציות בין סופי לחבריה. מה שהיה חסר מבחינתי. בעיניי הדינמקות האלו ביניהם, זה חלק ממה שעושה את הסיפור מעניין ומעמיק את ההיכרות עם הדמויות. הרגיש לי שהפעם הדמויות מהוות איזשהו רקע מובן מאליו, בלי להעמיק את ההיכרות שלנו איתן.

גם מבחינת קצב העלילה. משהו פחות עבד מבחינתי. הקצב הרגיש לי איטי מדי. ברוב הספר לא קורה כמעט כלום ושום דבר (ועדיין איכשהו יש שם 544 עמודים), וזה שבחלק נכבד מהספר אין כמעט אינטרקציה בין סופי לחבריה - רק העצים את זה עוד יותר. היו קטעים שממש הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא, כי לא כזה עניין אותי.

רק לקראת סוף הספר מתחיל יותר אקשן, קצב עלילתי טוויסט בעלילה. שלא לומר - טוויסט מרכזי בעמוד האחרון של הספר.

אבל זהו, אם אתם קהל שבוי כמוני - בטח בכל זאת נחכה לגלות מה קורה בספר הבא.

הסיפור הקצר שנלווה לספר היה מבחינתי פיצוי לספר עצמו. הוא דווקא הרגיש מהודק ומעניין. בניגוד לצערי לרוב הספר.

ממש סקרנית לשמוע איך אחרים חוו את הספר. כי דווקא ממש ציפיתי לקרוא אותו, ולא הכי נהניתי.

***

מפרט טכני: סופרת - שאנון מסנג'ר, תרגום - שרה קרן, הוצאה - כנפיים

לפני שנתחיל – אזהרה חמורה לחובבי הויקיפדיה – אל תקראו שם. כבר חשפו שם את הסוף ואת הטוויסט של הספר הנוכחי. פשוט אל. קחו את הזמן ותקראו את הספר המהמם הזה.

ועוד לפני שנתחיל – מי שלא קרא את האירועים שהתרחשו בספר 8.5 – חשיפה – מומלץ לו לקרוא אותם. הסופרת לא טורחת להסביר או להזכיר אותם אלא ישר קופצת לעלילה. וגם הפעם יש הרבה תגליות, סודות, ואפילו דברים שקרו בספר יותר מוקדמים בסדרה שמוזכרים כאן בהקשר עלילתי. שזה מאוד נחמד. וכמובן – הטוויסט הסופי שגורם לי לצעוק – מתי ספר העשירי?!?!!?!?!?!??!!?

וכן, אני מודע לעובדה שיש 9.5, אבל הטוויסט הזה ממש ממש מתסכל הפעם. ולשם שינוי, הוא לא קשור לגברת ג'יזלה.

מה כן מותר לי לדבר עליו מבחינת אי חשיפת ספוילרים? שתי דמויות עיקריות עוברות כאן שינוי מהותי – סופי, וזה אפילו מצויין בתקציר של הספר – "סופי פוסטר משנה את חוקי המשחק" ואכן, היא עושה זאת. היא מבינה שהכללים שלה לגבי הנסתרים חייבים להשתנות ושהיא עצמה חייבת להתבגר. והיא מתבגרת גם בפן הרגשי – ולא אגלה יותר מזה.

הדמות השנייה שעוברת שינוי מהותי וגרם לי (זמנית) לעבור למחנה שלו הוא קיף. הדמות התבגרה והפתיעה אותי מאוד – מאחורי שלל כל הבדיחות שהתרגלנו לראות ממנו, יש לו הרבה מה להראות מתחת לכל המעטפת הזו, ונראה שהספר הבא, מספר 9.5, יתעסק בקיף בלבד. בלי סופי. זה הולך להיות קריאה מעניינת.

דבר אחד שכן הרגשתי הוא שמרוב שהיו הרבה דמויות – לא כל הדמויות קיבלו זמן מסך שווה, ולא היו שיחות נפש של סופי עם כמה מהם, וזה נכון לגבי סופי והמבוגרים (למעט, אולי, מר פורקל.) וזה היה חבל לי כי זה קצת התפספס לי.

החזרה לפוקספייר הייתה הגיונית וחשובה, אבל העלילה בתוכה קצת פחות זרמה. אולי בספר ה10 יהיה לזה משמעות.

היה לי ממש חשוב להתחיל לקרוא את הספר הזה דווקא כי חיכיתי לו כל כך הרבה זמן, ואני מתבאס קשות לחכות עוד שנה בשביל ההמשך....

ומילה אחרונה – הכריכה מהמממתתתתתתתת!!!!!!!