שחררו זה שלהם

על הספר

מל רובינס מוכרת בעיקר בזכות ספריה והשיטות אותן פיתחה לשיפור החיים ולמיצוי מקסימלי יחד עם הרגשת ערך וחיבור עצמי.

בספרה החדש שחררו - זה שלהם, היא מציגה את מה שלדבריה היצירה החשובה של חייה, שיטה המתמקדת ביחסים עם אחרים לעומת ספריה הקודמים בהם העיקר היה התעסקות בקשיים מול עצמנו.

יחד עם מומחים בתחומים הקשורים להיבטים שונים בשיטה היא צוללת ומרחיבה את הנקודה שחלק גדול מחיינו מתבזבז על דברים שלא בשליטתנו.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אני אגיד לכם מה, בגדול ספרי עיון זה משהו שמאוד מדבר אליי, פשוט בדרך כלל אני לא מצליח למצוא את המסוגלות לקרוא אחד כזה. את שחררו רציתי לקרוא עוד מהרגע שעלה פוסט התייעצות לגבי השם שלו כי הרגשתי שהוא יכול לתרום לי וגם מדבר על נושא שחשוב בעיניי, והקריאה בהחלט השתלמה.

הספר מתחיל בהקדמה בה רובינס מספרת על עצמה ומה הוביל אותה ליצור את השיטה, ובכלל כיצד היא התגלגלה לכתוב על ההתמודדות שלה ומה עזר לה לצאת מסיטואציות קשוחות, ואז קצת על ספרים קודמים עם התמקדות על חוק חמש השניות, אבל! אלו עקרונות שתלויים בשיפור עצמי לעומת שחררו שמתמקד כאמור במערכות יחסים ובדברים שלא קשורים רק לאדם עצמו.

אחרי שנכנסים לעניינים, רובינס מסבירה מה זה אומר בכלל "שחררו זה שלהם" ברמה הכי פשוטה, ולאט לאט מסבירה שיש עוד מעבר כמו לדוגמא שהחלק הכי חשוב בשיטה הוא גם - "זה שלי". ואז, לאורך הספר אנחנו בוחנים איך השיטה רלוונטית ומועילה בתחומים שונים בחיים, לתחושתי יש ערך לקרוא בסדר כרונולוגי ולא סתם לקפוץ בין הנושאים כי רובינס נשענת על התכנים שלמדנו כבר מתחילת הספר - לא שאין ערך אם סתם תציצו על הפרקים של מערכות יחסים אבל הקריאה תהיה שונה אם היא תהיה כרונולוגית.

האמת, שאני מבין למה הוא הפך לרב מכר היסטרי כל כך בחו"ל. הוא ישיר ובגובה העיניים וגם די קל לקריאה, רובינס משלבת דוגמאות וסיפורים חיים מהחוויות האישיות שלה, ומדי פעם התמקדות עיונית יותר - אני מודה שבצורה מפתיעה דווקא הייתי שמח אם לפעמים הוא היה עיוני יותר.

יש לי דיסקליימר להדגיש, אפילו כפול אם חושבים על זה: קודם כל, לעומת ספרים עיון אחרים רובינס לא אשת מקצוע, היא אמנם התייעצה עם מומחים אבל זה כן משהו שראוי לציין בעיניי. שנית, בסוף מדובר בשיטה כלשהי - אין כאן תורה מסיני וכל אחד לוקח מה שמתאים לו מהספר, ואם כבר הזכרתי את הנושא אני גם אוסיף שלפעמים הוא יכול להרגיש קצת מוכר או חוזר על עצמו למי שכבר מכיר חלק מהעקרונות, וזה היופי - בסוף יש כאן אוסף נקודות שיחד מאוגדים לשיטה שיכולה לשפר לנו את החיים, וזו פשוט דרך נוספת לממש אותה.

כן אציין שגם אני אישית, שמלכתחילה התעניין בספר בגלל הנושא - לא בהכרח הכול הרגיש לי רלוונטי ויש דברים שנגעו לי יותר וחלק קצת פחות, בסופו של יום יצאתי עם כלים ותובנות לגבי מה יכול לתרום לי.

לסיכום

אז, אחרי המון זמן שלא (אלא אם כן מחשיבים ספר שהוא בין עיון לפרוזה) קראתי ספר עיון, וכן, נהניתי גם אם קצב הקריאה שלי האט קצת כדי להתרכז בתוכן ובמה שהוא מציג כפשוטו ובין השורות, שחררו זה שלהם מתאים מאוד למי שמרגיש או מרגישה שנמאס להם לקחת על עצמם תחושות ורגשות ששייכים לאנשים אחרים או לאירועים שאין עליהם שליטה, יש אפילו רגעים שבהם רובינס מתעסקת בנושאים מורכבים וקצת קשים.

תודה שקראתם:)

שחררו זה שלהם - מל רובינס

הוצאת מטר

"בכל פעם שתאמרו זה שלהם, תקבלו החלטה מודעת שלא להניח להתנהגות של אחרים להשפיע עליכם. לעומת זאת, כשתאמרו זה שלי, תקחו אחריות על מה שתעשו בהמשך." עמ' 61

הנקודה העיקרית בספר זה היא שאיננו יכולים לשנות את האנשים סביבנו, את ההחלטות, הדעות והמעשים שלהם. אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו. את הדעה שלנו, את התגובה שלנו, את ההתייחסות שלנו ואת אופן קבלת ההחלטות. וברגע שאנו מבינים שהשליטה היא בידיים שלנו אנחנו יכולים לבחור איך להגיב ואיך לנתב את עצמנו באתגרי החיים.

המחברת בחרה להדגים את התיאוריה שלה במס' תחומים עיקריים בחיינו. ניהול לחצים, חשש מדעות של אחרים, התמודדות עם התגובות הרגשיות של אדם אחר, התגברות על השוואתיות כרונית, ומערכות יחסים בוגרות - כולל יחסי הורים וילדים.

"זה שלי היא ההזדמנות שלכם להעמיד במרכז חייכם את הזמן, את האנרגיה ואת הערכים שלכם. זה המקום שבו תוכלו לבחור מה שווה את תשומת הלב שלכם ומה לא." עמ' 92

המחברת בעצם מזמינה אותנו לחיות במודעות תמידית למתרחש סביבנו. האנשים, הדרישות, הלחצים. היא מלמדת אותנו להפריד בין מה ששלנו, בשליטתנו, לבין מה שהוא של אחרים, שאינו בשליטתנו. לדוגמא, ברגע שאנו נותנים לאחרים להלחיץ אותנו אנו מוותרים על הכוח והשליטה שיש בידינו ומוסרים אותה לאחרים שלאו דווקא אכפת להם מאיתנו. בעזרת השיטה הזו, והמודעות כמובן, אנו יכולים לעצור ולקחת את השליטה לידנו, לבחור איך להגיב ואיך להתנהל בסיטואציה מלחיצה.

"אם תאמרו לעצמכם שוב ושוב, זה שלהם וזה שלי, תפנו עוד מרחב נפשי, אנרגיה רגשית וזמן שכלל לא הייתם מודעים לקיומם. בזכות החופש הזה, תוכלו להיות נוכחים הרבה יותר עם עצמכם וגם במערכות היחסים שלכם" עמ' 176

כמה אנרגיות אנחנו מבזבזים לא פעם על מחשבות של מה אם… או מה הם חשבו… או אילו היה לי… ? המחשבות האלו לוקחות אנרגיה ובעצם מונעות מאיתנו לקחת שליטה על חיינו. אין בהן באמת תועלת. הן יוצרות מרמור, דחיינות ואי קבלת החלטות.  בעזרת השיטה הזו, האמירה הברורה של זה שלי, אנו לוקחים אחריות על העשיה שלנו ולא נותנים למחשבות לסחוף אותנו.

אהבתי את השיטה הזו של המחברת, היא באמת משחררת מחשבתית ומנטלית אך כמו כל שיטה היא דורשת מודעות ואימון של המחשבה והתודעה, לדעת להרפות, לשחרר ולקחת אחריות רק על מה שבאמת שלנו ובאמת בשליטתנו.

הדוגמאות בספר הן מחיי היום יום וכל אחד ימצא בהן את עצמו. השפה פשוטה ולפעמים עממית. מצד אחד זה גרם לי להרים גבה אך מצד שני זה לגמרי השתלב עם הרוח של הספר והסגנון של המחברת. השיטה והתובנות היו מעוררת מחשבה ויצרו אצלי חשק להקשיב לפודקאסט שלה. ככל שיש יותר דוגמאות, יש יותר מודעות ויותר השפעה של השיטה.

איני חושבת שזה קל אך זה לגמרי אפשרי.

"לבני האדם יש צורך מולד להיות בשליטה. זה אינסטינקט הישרדות. התחושה שאתם שולטים בחייכם היא שיוצרת בכם הרגשה שאתם מוגנים. ובזכותה גם האנשים שבסביבתכם חשים מוגנים" עמ' 230

קריאה נעימה!