שתי אחיותיה- עטרה הצעירה, נשואה לאיש הייטק- מה שנקרא 'משפחה טובה' מהשומרון ותהילה הבכורה, הנשואה לקצין בכיר בעל שלושה 'פלאפלים' על כתפיו- ברוכות צאצאים.

אבל חייה כרופאה אינם קלים. אביו של אחד ממטופליה, צעיר חולה אנוש מעורר בה רגשות דווקא בשל עוצמתו השקטה. אחרת שנטרפה דעתה לאחר אובדן, שינתה את שמה והפכה לאבן נגף בחייה. גם במשפחתה הקרובה יש חיכוכים קשים, מעל ומתחת לפני השטח ושלא ברצונה היא נקלעת לדרמות קורעות שהיתה מעדיפה להתרחק מהן.

והיא חשה לכודה. תקוותה התמידית לחזור לביתה השקט, מעוז השפיות והמפלט הפרטי, להניח רגליים יחפות על השולחן ולהירגע מעמל יומה- לשכוח לכמה שעות את סבל החולים ומשפחותיהם הנעות בין תקווה לייאוש. את העירויים, התרופות, בדיקות הדם, הצורך להרגיע ולנחם כשצריך- מופרת שוב ושוב. גם באירועים חברתיים הנייד שלה יכול להזעיק אותה בכל רגע. נקרעת בין חובותיה כרופאה לרכבת הרים רגשית בשל הקשרים בחייה, לא תמיד הגבול בין העבודה לחייה הפרטיים ברור.

בסגנונה המיוחד והנוגע מיטיבה המחברת להביא בגוף ראשון את סיפורה של גליה על הדילמות הרפואיות, האתיות והאישיות המשליכות אותה שוב ושוב לטלטלה רבתי, בוחנות אותה ולעתים מותחות לקצה את סבלנותה ויכולת עמידתה.