ג'יימס והאפרסק הענקי [גירסה חדשה]

על הספר

ג'יימס הנרי טרוטר הוא ילד די.. אומלל, אם נודה באמת. הוא חי עם שתי דודותיו, דקר וספוג, לאחר שהוריו נטרפו על ידי קרנף כשהיה רק בן ארבע. הדודות הן לא בדיוק משפחה חמה ואוהבת - ג'יימס סובל מהזנחה ופקודות שלא נגמרות מצד הדודות. יום אחד קרה דבר מוזר מאוד, שלא לומר מוזר להפליא: בעקבות מפגש עם זר מסתורי ושרשרת טעויות, עץ האפרסקים העגום שבחצר ביתן של הדודות, זה שמעולם לא הניב פרי - בדיוק עליו צומח אפרסק לא רגיל, כזה שגדל וגדל וגדל למימדים מבהילים. באפרסק יש כמובן הרבה יותר ממה שנגלה לעין וג'יימס מתגלגל, פשוטו כמשמעו, להרפתקה מסעירה שהיא בדיוק ההפך מחייו האפורים עד כה.

מה חשבתי במהלך הקריאה

מדי פעם יוצא לי לקרוא ספרים שלאורך הקריאה אני רק חושב לעצמי "באמת בשביל מה צריך ספרים מתוחכמים ומורכבים כשאפשר פשוט לכתוב סיפור טוב?" ג'יימס והאפרסק הוא לחלוטין אחד הספרים האלו ומבחינתי הוא ממש החזיר לי קצת אוויר לריאות.

מדובר בקלאסיקה שראתה אור לראשונה ב1961 במקור וכבר תורגמה בעבר, אבל עכשיו הספר יצא עם תרגום מחודש ואיורים נפלאים שמוסיפים כל כך לספר המוצלח הזה!

אני חושב שכל כך נהניתי מג'יימס והאפרסק בעיקר בגלל שהוא לא מנסה להיות סיפור גרנדיוזי ומפוצץ אלא לספר לנו הרפתקה כיפית, שנונה ומלאה תחנות והפתעות. כן, הדמויות שטוחות יחסית מה שלא מפתיע כי בכל זאת מדובר בספר לנוער צעיר (ואפילו קצת לפני) אבל בעיניי זה דווקא פלוס גדול מאוד - ואם אני כקורא מבוגר כל כך נהניתי בוודאי שקהל היעד המקורי יהנה אפילו יותר.

בנוסף, צריך לציין שמדובר בסיפור הומוריסטי ומשעשע למדי, מצאתי את עצמי מגחך עד צוחק ביותר מכמה קטעים. זה גם המקום לשבח את התרגום המצוין של לי עברון שמצליח לשמור על רוח הספר, בעלילה וכמובן גם בשירים שמפוזרים תוך כדי הספר.

הזכרתי איורים, ואכן, התוספת הנהדרת של קוונטין בלייק לספר - האיורים, מקפיצה את הספר בעיניי.

יש בספר משהו אגדתי, לא במובן הפשטני של אגדת עם אלא יותר אלמנטים ששזורים יפה בסיפור - כמו לדוגמא הדמויות, שבשונה מספרים דומים, בג'יימס והאפרסק הן חרקים שונים ולא בני אדם. ועדיין הוא מודרני יחסית ומציג שילוב מעניין.

אני אגיד שכמובן אפשר לשפוט ולפרשן את הספר במבט מבוגר ולחשוב קצת על התמות שהספר מציג או על ההשלכות של רצף האירועים - ויש לזה מקום, אבל הפעם מרגיש לי שלדוש בהן ולהסתכל על הספר במבט שמצמצם אותו רק יפגום בחוויה ופשוט חבל, כי מדובר בקסם של ספר.

מעבר לאיורים יש גם לא מעט שינויי פונטים/ עימוד קופצני יותר גם באמצע עמוד או משפט - מצד אחד אני מודה שיש לזה קסם, שוב, בוודאי לקהל צעיר יותר. ומצד שני אני ממש אבין קוראים שהקפיצות יציקו להם בעין, גם לי אישית יש העדפה לקרוא טקסט אחיד אז חשוב לי לציין את זה.

טריגרים ותכנים רגישים

אין באמת, כאמור גם הקטעים הפחות נעימים כמו מוות או הזנחה מטופלים בעדינות והספר יתאים כבר מגיל 7 או 8 ומעלה.

לסיכום

היה לי כיף וזה המדד הכי חשוב מבחינתי, יש משהו בקלאסיקה הזו שלגמרי מצליח לשמור על הסיפור רלוונטי ונהדר גם בימינו. כיף גדול שההוצאה חידשה את הספר והוא לגמרי מומלץ לנוער צעיר ולכל מי שחשקה נפשו כמוני בסיפור הרפתקאות מרענן.

208 עמודים | תרגום: לי עברון | איורים: קוונטין בלייק | דצמבר 2025

תודה שקראתם:)