כך מתחיל סיפורה הקשה והנוגע של נאהיד, ילידת איראן ואחת משבע אחיות. חיי המשפחה הגדולה היו טובים למדי. אהבה, עזרה הדדית ושכנות טובה עד שעולמם התהפך. עליית החומייניזם, הקנאות הדתית, משטר אימים ומשמרות המהפכה האלימים. זו לא איראן שלתוכה נולדו ובה בגרו. צעירים רבים והיא בתוכם מתארגנים בקבוצות ותאים מחתרתיים ומפגינים נגד השלטון החדש והמדכא. לא מעט משלמים מחיר. תנאי כליאה קשים, חקירות. אבוי למי שנחשד במרקסיזם.

כרבים מצאה עצמה בחדר קטן וחשוך מול חוקר מותקפת בשאלות.

ובאחת ההפגנות האלימות נעלמת אחותה הצעירה נוּרה ואחד מהקבוצה שהיא חברה בה מוצא את מותו.

ומסעוד שנישאה לו מאהבה מתגלה כגבר אלים ומכה. גם לאחר הולדת בתם אָרָם אינו מרפה.

כרבים מבני עמה מחליטים בני הזוג לעזוב את חייהם תחת משטר העריצות גם כדי לגדל את בתם הפעוטה במדינה חופשית. שוודיה, עולם אחר. השקט, הנופים, חופש הבעת דעה. ללא הפחד המתמיד שתיאסרי אם תתלבשי שלא בצניעות הנדרשת.

אז מי את- אחרי כל מה שעברתי, ארצי שאהבתי איננה מה שהיתה. רבים נכלאו או מתו, רבים יותר מצאו עצמם חיים במשטר חסר רחמים,

חלקם עזבו משאירים את חייהם ואהוביהם שם- שתגידי לי שאני עומדת למות.

סיפורה של נאהיד מובא בכתיבה יפה וקולחת מפיה. המאבק במחלה, הטיפולים המתישים, התקוות כשיש הפוגה זמנית. המעבר מהמקום הראשון בו גרו בשוודיה בתנאים עלובים למקום טוב יותר אחרי שנות עבודה קשה בה חסכו פרוטה לפרוטה. האושר שהביאה בתה. המאמץ לשמור על קשר עם האם והאחיות שנותרו שם. הוא נע בין אז לעכשיו, איראן לשוודיה.

זהו גם סיפורה האישי של המחברת, ילידת איראן שהוריה החליטו להימלט לחופש בשוודיה עם ילדתם הקטנה.