ביקורת ספר
סקירה כוללת על כל סדרת הכבלים שבינינו הכוללת שישה ספרים:
כבלים שבורים
כבלים פראיים
כבלים מדממים
כבלים כפויים
כבלים טרגיים
כבלים נצחיים
על מה זה: אולי, או בשמה המלא אוליאנדר, היא נערה בת 19 שמתחילה ללמוד בקולג'. אבל העולם שלה היא עולם שונה מהעולם שאנחנו מכירים. העולם שלה הוא מציאות שבה יש מושגים כמו כבולים וכבול מרכזי. ולחלק מהם יש כוחות על שמתבטאים בצורה כזו או אחרת. החברה שבה אולי חיה בנויה מהמעמד העליון והמעמד הנמוך. למזלה של אולי, היא כבולה מרכזית של לא פחות מחמישה גברים. או לרוע מזלה, כי היא עוברת ייסורים בדרך לשם. היא תצטרך ללמוד להסתדר עם חמישה גברים – ובייחוד עם נוקס ונורת דרייבן, שני הגברים הכי גרועים שהיא תכיר. והיא תצטרך גם ללמוד להכיר עוד מישהו במשוואה: הכבולה הפנימית שלה שיודעת מה לעשות במקרים הכי גרועים. לאולי יש הרבה מה ללמוד וללמד את הגברים מסביבה – תוך כדי המלחמה על הקיום של הסביבה שלה.
מה אני חשבתי:: מלחמה. אתם יודעים, וגם אתן יודעות. מלחמה. זה לא באמת הזמן לחשוב יותר מדי. יותר קל לי לנטוש ספרים באמצע ולרוץ לממ"ד מאשר לשחק במשחקים. אז פתחתי את הספר הראשון בסדרה, כבלים שבורים. אכן, הסדרה מאוד לא רכה וקשוחה, אבל לצד זה – הסופרת יודעת לשלב הרבה הומור, וגיחוכים על המצב הקיים. ובדיחות בשפע על יחסי מין. וגם סצינות מין בשפע. ולא, לאכזבתי הרבה, אין ערבוב בין הגברים, זה תמיד נשאר ממוקד בבחורה עצמה.
כלומר, זה הרמון הפוך. בחורה אחת שיש לה חמישה גברים. למה לבחור, כשיש לה מספיק מבחר, לא? אלא שאולי לא רוצה לבחור. היא רוצה את כולם. וזה בסדר גמור. לצד דמויות המשנה המעולות (סייג' וסוויר, אח ואחות אדירים שממש מספקים את כל הכיף הקומי בצד!) ועד לויויאן האדיר, ישנו גם נבל על שמרחף מעליהם וברור שהוא הסוף של הכול.
ואז מגיע הספר השישי שהוא פחות או יותר מריחה ופחות או יותר סתם. ופחות או יותר נגמר לי האוויר ממנו. הסופרת רצתה עוד ועוד ועוד בדיוק כמו הכבולה הפנימית של אולי – הבעיה שאני רציתי לסיים ושהיא לא ידעה לעצור בזמן. לראייה: היא זורקת טוויסטים מיותרים, כותבת סצנות רבות אבל לא חוזרת אליהן ולא מתייחסת אליהן, והאפילוג היה מאוד לא מספק. וכמובן שסצינות המין היו קצרות מהרגיל. זה הרגיש שהיא רצתה לכתוב עוד בשביל הכסף ולא כי היה לה מה להגיד.
הייחוד בכתיבה הוא נקודות המבט – אנחנו זוכים גם לנקודת המבט של היצור המיסטי שחי בתוך כמה מהדמויות המובילות ולכן אנחנו יכולים לראות דברים שאנחנו לא רואים דרך אולי.
טריגרים ותוכן רגיש: תוכן מיני מפורש, דיבור מיני מפורש, אלימות גרפית ברמה גבוהה, מוות, א!נס, גילוי עריות, תיאורי אכילה לא לקיבה רגישה, וכל הכיף הזה.
ביקורות נוספות של ניר בן סימון
סהר לא סהר כן
סהר הוא נער בן 16 שאנחנו מלווים אותו לאורך הספר בשני חלקים. בחלק הראשון הוא לא ממש סהר, הוא לא ממש מ...
הילד הכחול
ב"הילד הכחול" יש לנו דג, כלב, וילד כחול. ויש לנו משפחה וחברים. והכול טוב. אלא שלנדב לא מספיק מה שיש ...
טריגרים וכ'ו לשיקולכם: דיבור מינורי על מין (אוננות, ממש בתחילת הספר במשפט אחד), יש תיאור של מכות לדמ...



