ביקורת ספר
כמה קצר, ככה חביב.
הלן מק'גיל אינה יודעת כמה חייה ישתנו באותו יום.
מתגוררת עם אחיה אנדרו בבית חווה בניו אינגלנד של תחילת המאה ה-19. חייהם זרמו פחות או יותר בשגרה קבועה ונינוחה עד שאנדרו פרסם שני ספרים מצליחים ושקוע כולו בכתיבה, מוציאים לאור מחזרים אחריו ותיבת הדואר מתפקעת ממכתבים. נעדר לעתים מהבית ועול תחזוקתו נופל עליה.
עד היום בו יופיע רוג'ר מיפלין קצר הקומה והאדמוני, מעין עוגייה שופעת מרץ כשהוא נוהג בעגלה עמוסת ספרים- פָּרנָסוּס. מיפלין, שילוב יוצא דופן של איש ספר משכיל ורוכל נודד המוכר ספרים לפרנסתו, יודע לפנות לקהל מאזינים סקרן למראה עגלתו יוצאת הדופן ולמכור את ספריו בעידן בו דולר היה שטר מרשרש רב ערך. הלן מחליטה מסיבותיה לעשות מעשה ולראשונה בכמעט ארבעים שנותיה משליכה מעליה את ההרגלים הקבועים, הבית וכל מה שמוּכּר, רוכשת את עגלתו ויוצאת להרפתקת חייה עם כדור המרץ המהלך, סוסתו החביבה פג והכלב בוק.
והשניים מוצאים עצמם במסע מלבב בדרכי הכפר נוסח ג'ון דנוור, מוכרים ספרים, לנים באכסניות מזדמנות וחוות ונקשרים זה לזו. גם אי אלו תקריות לא נעימות אינן מעיבות על מסעם.
זהו ספר על אמריקה של פעם. שמרנית למדי, אנשים מאירי פנים בצד בנדיטים, רכבות קיטור ואיזכורים לדמויות ספרותיות וחלוצים כדייוי קרוקט. על אישה שהחליטה למרוד במוסכמות ולעשות 'מה נכון' ולא 'מה ראוי וצריך'. ספר קצרצר הלוקח את הקורא למסע קסום, אנושי ומלא הומור.
"כשמוכרים לאדם ספר לא מוכרים לו רק 340 גרם של דפים, דיו ודבק. מוכרים לו חיים חדשים."
במילה, כיף.
ביקורות נוספות של ראובן
הספר הלא נכון
הו, האירוניה. שם הספר כל כך נכון... בעמוד 60 לערך מתחיל להתבהר. אנו למדים מי היא רונה- נשואה ואם לתי...
שירת סרטני הנהר
קאיה (קתרין קלרק) היא 'ילדת ביצות' יחפה ופרועת מראה המתגוררת באזור נידח בצפון קרוליינה בסמוך לעיירה ...
"בחולצה אדומה וסנדלים, ילדה קטנה יחידה ותמה..." היא גבוהה לגילה, מקדימה את בני כיתתה בהתפתחות פיזית ...


