הפרח בראש ההר

הפרח בראש ההר – רוני לונדון

מה זה

קוסם צעיר וחביב מטעם משרד הקסמים נשלח להצטרף לשבט רחוק, למסע כומתה ולטקס הסמכה, בשביל לזכות בפרח מיוחד והכרחי להמשך המחקר שלו 

סליחה, מכשף. לא קוסם.

(שהסופרת לא תהרוג אותי חחח)

וזה גם מועצה, לא משרד הקסמים.

וגם מבחן הכשרה, לא מסע כומתה.

במהלך ההרפתקה המכשף שלנו לומד המון על התרבות של השבט, ומתחבר עם המדריך.

מתחבר ומתאהב 

שניהם מקסימים. המכשף הצעיר שלנו רגיש ופתוח ראש, והמדריך הוא לוחם לשעבר, מזכיר קצת את מדריכי הטיולים שלנו במציאות הישראלית.

מדובר בספרון קצרצר, 120 עמ', שבהם שני הגיבורים שלנו עוברים מסע, נלחמים באויבים קנאים, מתאהבים, ושומרים על הגאווה שלהם כנגד שנאת חינם.

למה אני ממליץ כל כך

הכי בכנות – בזכות האורך.

קשה מאוד לספר סיפור שלם, שיכול לרגש עד דמעות, ב120 עמ'.

ואם כבר סיכון על סופרת צעירה, אם כבר סיכון על ספר עצמאי, וישראלי, אז אני מאוד ממליץ לקחת את הסיכון הזה על משהו קצר כמו "הפרח בראש ההר"

מודה, אני הגעתי לספר כי אני והסופרת חברים.

אבל לא הייתי ממליץ עליו, או טורח לסקור אותו בכלל, אם לא הייתי אוהב אותו מאוד בעצמי.

קצת דברים שאהבתי במיוחד

- שיחות על העבר

הן היו קצרות ונקודתיות ומרגשות, ושונות מאוד בין דמות לדמות. מת על זה. הדמויות יישארו איתי בזכות זה.

- ההתמודדות עם העבר

ברור לגמרי שהסופרת יודעת על מה היא מדברת בכל מה שקשור להתמודדות של לוחם עם העבר שלו. אני לא רוצה להגיד מעבר כדי לא לספיילר, אבל וואו, איזו רגישות. היה ממש תענוג לקרוא את זה בספר פנטזיה. בשביל דברים כאלו אני בא לז'אנר!:)

- היער

ממש הרגשתי יער. את העצים, הלילה, המסע, המים הזורמים. זה התכתב מצויין עם הכריכה גם 

- הסוף

קשה להגיד בלי לספיילר. פשוט יש שם משהו שריגש מאוד אותי אישית, וזה יישאר איתי לנצח.

דבר אחד שפחות אהבתי

הפרוזה

הרגיש לי קצת סנדרסוני. מביא אותך מנקודה א' לנקודה ב', ויש גם משפטי מחץ בדרך, אבל הרוב קצת כזה... פשוט מדי.

אני חובב פנטזיה רומנטית ולא מתבייש בזה!

זורם לקרוא עוד!

וממליץ בחום על "הפרח בראש ההר" כהתחלה לסקרנים:)